ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃
סוד ישרים
מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. (תהילים צ״ב:ב׳-ג׳) ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה מזמור רומז על עת שאדם צריך לצמצם א"ע בכדי שיוכל לראות הנהגת השי"ת. "שיר" מורה על התפשטות בעת שנראה מפורש הנהגת השי"ת ואז יש לאדם ממילא כל ההתפשטות. ואף שאי אפשר לשום נברא שיהיה לו תפיסה בעצמותו ית' אכן כתיב (שם קמ"ה) גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר. שהשי"ת המשיך רצונו לכמה וכמה לבושים ומדות ועל ידם יוכל אדם העובד ה' לראות רצונו ית' ואז יראה שהשי"ת משולל מכל מדות אלין כלל. וכדאי' (ברכות נ"ח.) לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכו' והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה. להבין הענין שמביא ראי' מגדולה לגבורה כי גדולה הוא מדת החסד אכן כדאיתא בזוה"ק (ויקרא ה') גדול ה' ומהולל מאוד וכו' אימתי אקרי קב"ה גדול בזמנא דכנ"י אשתכחת עמיה וכו' בעיר אלהינו עם עיר אלקינו וכו' אשתמע דמלכא בלא מטרוניתא לאו הוא מלכא ולאו הוא גדול ולא מהולל וכו' ובגין כך תושבחתא דא בשני. היינו שבזוה"ק מתמי' מפני מה אומרים בשני גדול ה' הלא גדול רומז על חסד והיה ראוי לומר בראשון גדול ה' ומתרץ שהכרת החסד הוא רק בעיר אלהינו וכו' היינו ע"י הכלי קיבול ומה הוא הכלי קיבול הצמצום שהאדם מצמצם א"ע מצדו בכדי שיוכל להכיר ולראות חסד השי"ת בעולם: