לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃
ליקוטי מוהר"ן
וְהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ו:ח׳-ט׳): נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, וּכְתִיב (תהלים צב): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
ליקוטי מוהר"ן
כִּי עִקָּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת (תהילים צ״ב:ג׳): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁנִּדְחֶה וְהוֹלֵךְ חֵלֶק מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב אֶל אוֹר הַיּוֹם, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, וְכֵן הוֹלֶכֶת וְנִגְדֶּלֶת מְעַט מְעַט, כְּפִי מַה שֶּׁנִּדְחֶה מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַיּוֹם, עַד שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם אָז נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת (איכה ג׳:כ״ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
ליקוטי מוהר"ן
וְהוּא לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה (זוהר פנחס רמד: עיין בראשית רבה ויצא פ' סט). כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): בְּמַּחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי. וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ב:ג׳): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (בראשית א׳:ה׳).