חסידות על תהילים צ:יז

סגולה מהרמב"ן שיאמר ויהי נועם וכו' כל תיבה זיי"ן פעמים אחר הדלקת הנרות, וטוב מאוד, ובשם מורי הריב"ש נר"ו [הוא רבינו הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו] לומר זיי"ן פעמים ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו, והיה נוהג לומר כן גם כן לימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבא, ויכוין ב' נוני"ן:
(בסידור ר' שבתי ז"ל).

והנה עשיית המשכן היה הכוונה שיהיה מחשבתן על מלאכת המשכן העליון, וכמו שנאמר מקור הוקם המשכן ודרשו (תנחומא נשא י"ח) כי בהקמת המשכן למטה הוקם למעלה, והיינו על ידי המחשבה והכוונה שעשו באיברים הנגלים למטה בגשמי, ומחשבתן היה ברוחני לבנות משכן העליון שהוא סוד בריאת שמים וארץ וכל העולמות, ולאו כל מוחא סביל דא, לכן בכל פעולה ופעולה של כלי המשכן אמרו בפירוש שאנו עושין על הכוונה שצוה ה' את משה, והוא ע"ד שאנו אומרים קודם עשיית כל מצוה ויהי נועם וכו':
(בן פורת יוסף בהקדמה דף ח' ודף ט' עיין שם)

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו' (דברים טז יח). נ"ל לפרש על ז' שערים שפתחם הבורא ית' בראש האדם, שמהם יוצא ההבל ועשויים להכניס ולהוציא כדמיון השער, דהיינו ב' עינים, ב' אזנים, ב' נקבי החוטם, והפה שמהם יוצאים ההבלים. (ולדעתי זה סוד ז' הבלים המוזכרים בקהלת (א ב), והבן ענין מ"ש הבעלי קבין בתיקונים (סט ק"ג ע"ב), שעל ז' הבלים אלו קיים העולם, והוא דבר ידוע למשכילים בעולמות עליונים ובצלם אלקים עשה את האדם. והנה תראה עוד לשון המלך החכם הב"ל הבלי"ם אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. הבל חד הבלים תרי, סך הכל ז', ותמנה ותספור הב"ל הבלי"ם הב"ל הבלי"ם הב"ל, בגימטריא פר"ה. שעל ידי התעוררות הרחמים בהבלי"ם אלו, נמתקין הה' גבורות דמנצפ"ך פ"ר, אשר בהחלקם הוא סוד ה' פעמים נ"ו דויהי נועם (תהלים צ יז), ונמתקים בהוספת הה"א לעשות מפ"ר פר"ה, ויעלה ה' פעמים א"ל הוי"ה ויאר לנ"ו (תהלים קיח כז). וכבר ידעת כי פ"ר בגימטריא "מלך "מלך "ימלך, ובהוספת הוי"ה שם הרחמים בכל אחד להיות הוי"ה מלך וכו', אזי יעלה מספר משי"ח שיתגלה במהרה בימינו, אשר אז יהיה מלכות שמים שלימה ויתוקנו כל הבלים לטובה ולברכה. והבן מ"ש במשיח (ישעיה יא ג) לא למראה עיני"ו ישפוט ולא למשמע אזני"ו יוכיח והריח"ו ביראת י"י (ישעיה יא ד) וברוח שפתיו וכו', הנה תראה נחשבים בו כל הז' הבלים, והמ"י העניינים על בוריים כי אין כח בפה לדבר עניינים כאלה ולא בקולמס לכותבם. הנה יצאנו מכוונת הדרוש לאהבת אמת ולהלהיב לבות החכמים המקשיבים), והם עיקר החושים המשמשים לאדם, וצריך לשעבד כולם להבורא ית' לבל יביט ולא יטה אוזן ולא יריח ולא ידבר ולא יאכל וישתה, רק מה שנוגע לכבוד הבורא ית"ש, וצריך להמשיל השכל השורה במוח על כל השערים הנ"ל, דהיינו לשפוט בצדק איזה דבר יביט וישמע ויריח וידבר ויאכל, ומאיזה מהן ימנע. והנה השכל השופט שהוא במוח, שם הנשמה הנשפעת מאור אין סוף ית', (הבן הדברים האלו בטועמך מעץ חיים בהשתלשלות העולמות, ותשלים דיוקנך להבוראך בצלם הקדוש ותראה פלאות). וזהו המלך המרומם לבדו מא"ז, דהיינו א' על ז', המוח על הז' שערים (התבונן מאד הדברים האלה). והנה כתבו ספרי המוסר שהמשכיל והמשים עיניו על דרכיו, יראה לקנוס את עצמו בקנס על כל תנועה ותנועה שיעבור את פי י"י, דהיינו בהביט אל דבר אשר לא לי"י הוא וכיוצא בשאר החושים, יקבל על עצמו להתענות או ליתן צדקה, וכמו שעשו תלמידי מהרמ"ק, וז"ה דמיון השוטר המכה ורודה להעובר על דברי השופט. וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, הן הנה הז' שערים הנ"ל תתן לך בכל שער שופט, לשפוט בצדק השכל איזה ענין יביט או לא, וכן בשמיעה וריח ודבור, וכן תתן לך שוטר לקנוס באם יעבור על דברי השופט באיזה שער אשר י"י אלקיך נותן לך לשבטיך. לפי הנ"ל יבואר מה דקשה האיך צוה הש"י להעמיד שוטר לקנוס בעבור איזה שער על מצוות י"י, הלא יש באותן השערים חושים אשר יוכל לקרות מקרה ענין לא טוב באונס, כגון העין יראה לפעמים מבלי כוונה, וכן האזן ישמע בפתע פתאם. אך הוא בעשות האדם המוטל עליו לקנוס את עצמו בכל פעם שיארע לו דבר לא טוב, אזי הש"י ירחם עליו וימסור החושים בידו, ושוב לא יראה העין רק מה שנוגע לעבודתו ית"ש, וכן בשאר החושים שאינם מסורים בטבע ביד האדם, ימסור אותם הש"י בידו, וכענין שהבטיח לאברהם ראש יחוסינו התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז א), ודרשו בו רז"ל (נדרים ל"ב ע"ב) עד עכשיו וכו' וכפירוש רש"י שם, ועינינו ראו ולא זר צדיקים כאלה בדורותינו אשר הלכו למנוחות, ולא היו יכולים לראות ולשמוע כי אם את אשר חפץ הש"י, אשרי עין ראתה כל אלה. וזה יבואר על פי הדרך הנ"ל שמצוה להעמיד שוטר ולקנוס, הלא הוא דבר שאינו מסור בידו, לזה אמר אשר י"י אלקיך נותן לך לשבטך, כשתתנהג אתה עם חושיך בשב"ט המושל שבט המוסר להעניש, אזי יתנם הש"י בידך דרך מתנה וכנ"ל. ושפטו את העם היינו כל איברי הגוף המתנהגים על ידי החושים, משפט צדק להצדיק כל מעשיהם רק לעבודתו ית"ש. גם צד"ק ר"ת "צביונם "דעתם "קומתם, שכל אחד ישלים חקו אשר לכך נברא לצביונו ולדעתו ולקומתו, והבן הדברים הללו לאמתן והש"י ינחנו במעגלי צדק: או יאמר אשר י"י אלקיך נותן לך לשבטיך (דברים טז יח). אש"ר הוא תשובה, לשבטי"ך הם יסורין שבט המוסר. ור"ל אם עברת על דברי השופטים והשוטרים, והש"י נותן לך תשוב"ה, אם תשוב אליו, לא תצטרך ליסורין כי התשובה מכפרת: