כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃
ליקוטי מוהר"ן
וְעַל־כֵּן חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁין נִקְרָא מַסֶּכֶת, זֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ב:י׳): וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי; שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹךְ הַמַּשְׁקֶה בִּבְכִי, כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קל״ז:א׳): עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמוּד בַּבְלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְשִׁיבוֹת, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂין נְהָרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: גַּם בָּכִינוּ – כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, בִּבְחִינַת: וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי, כַּנַּ"ל:
ספר המדות
ד. כְּשֶׁנִּדְפָּס אֵיזֶהוּ סֵפֶר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי זֶה הַבְּכִיָּה שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְחַדֵּשׁ זֶה הַסֵּפֶר בִּבְחִינַת "וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי", הַבְּכִיָּה הַזּאת נִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ. גַּם עִקַּר כּחַ מֶמְשַׁלְתָּם אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְכִיָּה שֶׁל עֵשָׂו, וְסִימָן לַדָּבָר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּ'נֵי יִ'שְׂרָאֵל כְּ'חוֹל הַ'יָם.