חסידות על תהילים קג:יט

יְֽהוָ֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃

ליקוטי מוהר"ן

וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע.
שאל רבBookmarkShareCopy

פרי הארץ

ברש"י ז"ל ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו, הנה אמרו רז"ל באבות "כל מחלוקת כו', איזה מחלוקת שהיא לשם שמים כו', ואיזה מחלוקת כו', זו מחלוקת קרח וכל עדתו" (אבות ה, יז), הענין הוא, ידוע שעיקר כוונת בריאת העולם, הוא עד שיגיע בהשתלשלות למקום הבחירה ברע או בטוב, אשר ברא את האדם ישר לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב, וכבוד ה' מלא כל הנבראים מגבוה על גבוהים עד השלשול קטן שבים אפילו הקליפות, כמאמר "ואתה מחיה את כולם" (נחמיה ט, ו), כי צורך העולם בהם, ועיקר מעשה האדם להוציא יקר מזולל, בסוד "ומלכותו בכל משלה" (תהלים קג, יט), להכרית הקוצים ובחור בחיים בכל אשר יפנה ישכיל ובכל דרכיו ידעהו, מה זה ועל מה זה כי הקרה ה' לפניו, ומי ברא אלה, הלא ה' זו המהווה כל הויות ומחיה אותם, הסובב וממלא אותם, ומי נתן לשכוי בינה בין בדברים ועצה ודעת טוב ורע, ועתה למה ירע לבבו להתדבק ברע, יחליפנו וימיר אותו רע בטוב הגנוז בתוכו המחיה אותו שהוא חי החיים. ובזה נפש אדוניו ישיב לבעליו בהוציא יקר מזולל, להקריב קרבן להוי"ה אשה ריח ניחוח, נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו, כי רצונו בבריאת העולם הי' דוקא בגשמי, שיהיה מלא כל הארץ כבודו גם-כן במקום שיש בחירה, להוציא יקר מזולל שהם הקליפות. וזהו "אשה ריח ניחוח לה'" (ויקרא א, ט), שהוא ממקום הנוקבא והקליפות, וזהו שאמר ונעשה רצונו, פירוש שאמר עשרה מאמרות בשביל השתלשלות הגשמי וחומרי כזה, ואף-על-פי-כן נעשה רצונו, "ומלאה הארץ דעה כמים וכו'" (ישעיהו יא, ט), פירוש כי הארץ הוא הגשמי והוא הצמצום היותר גדול באור-אין-סוף ברוך הוא, להחיות עפר הארץ ומלואה ולהיות סובב אותה ולמלאות אותה, וזהו ומלאה הארץ דעה כמים שהם התפשטות כידוע, נמצא שעיקר בריאת העולם הי' הצמצום, וזהו באורייתא ברא קוב"ה עלמא, ואמרו רז"ל "נסתכל בתורה וברא את העולם שנאמר "ואהיה אצלו אמון" (משלי ח, ל)" (בראשית רבה א, ב), כי התורה מפי הגבורה ניתנה שהוא הצמצום, ואמרו רז"ל "שהיא אש שחורה חרותה על אש לבנה" "מדרש תנחומא בראשית א".
שאל רבBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא, לְקַיֵּם (תהילים ק״ג:י״ט): וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בת"ז תי' י' דף כה): וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיךְ לָהּ עַל תַּתָּאִין. נִמְצָא שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלֹקוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ, וְזֶה: כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו.
שאל רבBookmarkShareCopy

תולדות יעקב יוסף

זמין למנויי פרימיום בלבד