חסידות על תהילים קיג:ג

מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה׃

מאור עינים

והנה צריך האדם שגם בנפלו ממדריגתו יתאמץ לעלות אל ה׳ באותו מדריגה שהוא עכשיו כי צריך להאמין שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה ואפילו במדריגה שהוא עכשיו יש גם כן השם יתברך כי לית אחר פנוי מיניה רק שהוא מצומצם מאוד וזהו (תהלים קי״ג, ג׳) ממזרח שמש עד מבואו וגו׳ שהצדיק נקרא שמש כמאמר עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל וכו׳ הרי שהצדיק נקרא שמש וזהו ממזרח שמש דהיינו שהמוח שלו בהיר וזך ודבוק בהשם יתברך עד מבואו דהיינו כשמסתלק הבהירות ונפל ממדריגתו ולעולם צריך להיות מהולל שם ה׳ ולמתאמץ לעלות אל השם יתברך באותו מדריגה שהוא עכשיו:
שאל רבBookmarkShareCopy

תולדות יעקב יוסף

ובזה יובן ש"ס הנ"ל מי האיש החכם ויבן את זאת וכו' דכתב בס' הקנה דלא נק' חכם אלא כשלומד לשמה כמ"ש לו חכמו ישכילו זאת וכו' ונודע בזה שכ' בס"י חכם בבינה כי או"א תרין ריעין דלא מתפרשין וז"ש מי האיש החכ"ם ויבן את זאת ר"ל ודאי רימז התשובה בתוך השמלה כי לימוד התורה הי' בישראל אבל שיהי' עד"ז מי האיש החכ"ם ויב"ן את זא"ת להמשיך מן חכמה ע"י הבינה אל זאת שהוא לימוד לשמה באופן הנז' זה לא נמצא לכך לא פירשוהו עד שפירשו הקב"ה בעצמו על עזבם את תורתי דלא הלכו בה ר"ל שעזבו שאר המדריגות העליוני' רק נשארו בהתחלת המדריגות שלמדו שלא לשמה גם שהתירו חז"ל ואמרו לעולם יעסוק בתורה אף שלא לשמה והיינו שילך אח"כ למדריגה עליונה ויבא לשמה משא"כ הם שלא הלכ"ו בה ממדריגה למדריגה רק עזבו באמצע וז"ש רב שלא בירכו בתורה תחלה כמ"ש המפרשי' בתחלת היום אם הי' מברך הי' נותן דעתו על נוסח הברכה והוא נותן התורה ולא נתן והי' מרגיש בעצמו שאין לימודו לשמ' דאל"כ מה הם דברי' הרבה שזכה אלו הי' למודו לשמה ודוק. אח"ז מצאתי בשם מגילת סתרים דרבינו יונה קצת מענין זה בענין לימוד לשמה ג"כ והנאני יעו"ש.
שאל רבBookmarkShareCopy