גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ׃
בעל שם טוב
קבלתי ממורי נר"ו [הבעל שם טוב] כשחל שבועות ביום שקבלו התורה בזמן שקדשו על פי ראיה, או ביום זיי"ן לדעת ר' יוסי (שבת דפ"ו ע"ב) שיכוין בשעת אמירת עשרת הדברות שם היוצא מפסוק (תהילים קי״ט:י״ח) גל עיני וכו' [בשילוב שם הוי"ה ב"ה]: כזה יגהבווה ילהיותה יעהטומה ייההותה (יבהבווה) [ינהנווה] ייהפורה יוהלותה יאהאוךה. (סידור הר"ר שבתי ז"ל).
ליקוטי מוהר"ן
וּבַיָּמִין הַזֶּה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וּלְיִרְאוֹת רָעוֹת, הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, בִּבְחִינַת (תהילים ק״נ:ו׳): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י"ק. כִּי יְמִינוֹ מַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, בִּבְחִינַת (תהילים קי״ט:י״ח): גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת. וְנִפְלָאוֹת הָאֵלּוּ הֵן בִּבְחִינַת פֶּסַח, שֶׁהוּא יָמִין, בְּחִינַת (מיכה ז׳:ט״ו): כִּימֵי צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּפֶסַח הוּא פֶּה סָח, בְּחִינַת (מלאכי ב׳:ו׳): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כִּי שָׁם כְּתִיב (בראשית א׳:י״ד): יְהִי מְאֹרֹת, וְעָבַר חֹשֶׁךְ שֶׁכִּסָּה פְּנֵי תְהוֹם:
מאור עינים
והנה אמרו רז״ל שני אלפים תורה ופירוש רש״י שהתחילו השני אלפים תורה מימות אברהם ולפי זה היה התורה מימות אברהם ואם כן מה קבלו ישראל אך הן אמת שהתורה היה בימי אברהם אבינו ע״ה אך שהיה מלובשת בכתנות עור הנחש כמאמר (בראשית ג׳, כ״א) ויעש וגו׳ לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם ואדם וחוה הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה שאדם הראשון קודם חטאו לא היה דבר חומרי ומה גם שבכל אדם הוא כן ועיקר קבלת התורה היה מה שפסקה זוהמתם ונעשה אור בא׳ וראו האור והפנימיות של התורה ותורה אור ואת זה צריך לקבל בכל שבועות להשיג החיות והפנימיות של התורה כמאמר (תהלים קי״ט, י״ח) גל עיני ואביטה נפלאות וגו׳ כי צריך להשיג בכל יום חיות חדש מתורתינו הקדושה והנה אמרו רז״ל כל ארבעים יום היה משה רבינו ע״ה לומד ושוכח עד שניתנה לו במתנה. וכתיב ממדבר מתנה ודרשו רז״ל מי שמשים עצמו כמדבר שהכל דשין בו התורה ניתנה לו במתנה ודבר זה צריך לקבל בכל שבועות שיהיה כמדבר ולא ישכח התורה שלומד ואת זה גופא שיהיה כמדבר כו׳ צריך לבקש מהשם יתברך ונפשי כעפר לכל תהיה והבן: