חסידות על תהילים קיט:קו

נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃

ישמח משה

ונחזור לענינינו, דהנולד מזה שאמרנו דצריך לכפר על השוגג תחלה, אם כן מובן דאלול הוא תחילה, ואחר כך ראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים דהם העיקר, מובן דאלול הוא זמן כפרה לשגגות שהוא התחלה, וכשגומר אחר כך בראש השנה ויום הכיפורים מחילה לעונות וסליחה לפשעים. וכתבו כמו הרוצח בשוגג שם לו השי"ת מקום אשר ינוס שמה, כן נתן השי"ת לחוטאים בשגגה מקום לנוס שמה, זה החודש שהוא כפרה לחטאים, ונתנו רמז לזה ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך (שמות כא יג), ר"ת אלול. לרמז כי אלול זמן כפרה לשגגות, והוא המקום אשר ינוס שמה כל איש שוגה ופתי, ובעוברים בשגגה כתיב (תהלים קטז ו) שומר פתאים ה', כי צריך שמירה משליחי הדין, לכך סופי תיבות של אנה לידו ושמתי לך, ס"ת יוה"ך הידוע היא מלאך הממונה על השמירה, היוצא מס"ת כי מלאכיו יצוה לך (תהלים צא יא), עד כאן מבואר בספרים הקדושים. והנה לכאורה יפול לב האדם לומר מה כל הרעש הזה בחודש הזה, הלא שגיאות מי יבין. ואבאר דהוא על פי מ"ש בהפסוקים (תהלים י"ט) תורת ה' תמימה כו', (תהלים יט יג) שגיאות מי יבין כו', (תהלים יט יד) גם מזדים חשוך עבדך כו'. והפסוקים (תהלים קיט קה-קז) נר לרגלי כו' (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה כו', (תהלים קיט קז) נעניתי כו' (בתפלה למשה תהלים קמ"ט). על פי אמרם (דב"ר פ"ד ד') אמר הקב"ה נרי בידך כו', ודרשו כן (במדרש רבה ראה) מן הפסוק (דברים יא כב) כי אם שמור תשמרון. ועל פי מה שפרשו גם עבדך נזהר בהם כו' (תהלים יט יב). ועל פי זה מבואר תורת ה' תמימה כשמחזיקין אותה בתמימות, אז משיבת נפש אם מבקשת לצאת, כמו שדרשו (ב"ר י"ד ט') בכל הנשמה כו' (תהלים קנ ו), על כל נשימה ונשימה כו', שהנפש מבקש לצאת, ומלא כל הארץ כבודו מחזירה, ומה שפירש האלשיך בפסוק (ויקרא כו יא) ונתתי משכני בתוככם כו', ומה שפירש ואעירה ועם רוחי גויתי ה' לי וכו'. ונחזור לענינינו שהתורה מחזרת הנפש, כי אם אנו משמרין נרו, הוא משמר נר שלנו, ומפרש כי התורה הוא אור ונר להורות לנו את הדרך אשר נלך, (תהלים יט ט) פקודי ה' כו' הכל סובב על זה הקוטב, על כן (תהלים יט י) משפטי ה', שאמר אם אתה משמר נרי כו', אמת כי צדקו יחדיו מדה כנגד מדה זה, ומשבח אורן הנחמדים מזהב כו', גם עבדך נזהר וכו', וכמו שפירש הע"א בספר עמודי שש, ומהר"י מינץ בדרשותיו, ואם כן הוא אור גדול. ומה שאמרתי מה שאמר השי"ת נרי בידך כו', והוציאו מן המקרא כי אם שמור תשמרון המאמר הנ"ל, הוא לכונה גדולה מאד עמקו מחשבותיו ית"ש וזה כל הקיום של האומה ישראלית, על פי הנדרש בירושלמי (ר"ה פ"א פ"ג) על הפסוק (ויקרא כב ט) ושמרו משמרתי, שהקב"ה מקיים מצוותיו של תורה, וכל הנהגה שלו ית"ש הוא הכל על פי התורה. והנה ידוע כי גם השגיאה הוא פשיעה גדולה, ובא מהעדר יראה ופחד, ושר המשקים ושר האופים יוכיח, שהיה רק שגיאה שנמצא זבוב כו' (ב"ר פ"ח ב'), ואם אימת מלך בשר ודם כן, על אחת כמה וכמה. ודין ד' שומרים (והטעם), ואנן כשואל שכל הנאה שלנו, אם חטאת מה תפעל לו ואם תצדק וכו', והיה ראוי להיות חייב אפילו באונסין, ומכל שכן בשגיאה שהוא פשיעה, ובשמירה בבעלים פטור מן הכל אפילו מן הפשיעה, לבד מזיד שהוא מזיק ממש בידים, דאין החיוב מטעם שקבל שמירה, ועל כן מבואר היטב מה שנסמך לכאן שגיאות מי יבין כו', דאין ענינו לכאן כלל, והבן זה והוא פלא בס"ד.
שאל רבBookmarkShareCopy

ישמח משה

בפסוק (במדבר ל ב) וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל כו' איש כי ידור נדר לה' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה. וי"ל בהקדים הגמרא (ריש חולין ב' ע"א) טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר כו', ואם כן לפי זה כל הנודר רעה עושה, כמו שאמרו ז"ל (נדרים כ"ב.) כל הנודר, כאלו בנה במה בשעת איסור הבמות, וכל המקיימו כאלו הקריב עליו קרבן בשעת איסור הבמות, אם כן איך הקב"ה מייחד שמו על הרעה. ועל כרחך צריך לומר נדר לה', היינו לעשות מצוה שהוא חוב עליו, כדאיתא בנדרים (דף ז':) אמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה, שנאמר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה כו'. ועל פי הגמרא במסכת ר"ה (דף ו' ע"א) לה', אלו חטאות ואשמות שהן חובה, דמבואר דלה' משמע מה שהוא חובה לה', וכאמרם (נדרים דף ח':) האומר אשכים ואשנה פרק זה, נדר גדול נדר לאלקי ישראל וכן בכל המצות. והנה זה ודאי דכל איש חושב בכל יום על יום מחר שמן אז והלאה יעשה רצונו ית', כי היום יצרו תקפו, אבל אין לו היום יצר הרע של מחר, והיינו אמרם ז"ל (קידושין דף ל' ע"ב) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, וכן בכל יום שקורא קריאת שמע שהוא דאורייתא, הרי מקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה ועול מצות, דאין נקרא אמירה באמת רק אם הוא על מנת לעשות כפיו כן לבו, ולכך קראו חז"ל (ברכות י"ג ע"א) לקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצות. ואם כן לפי זה אין נדר גדול לאלקי ישראל יותר מזה, שמקבל עליו כל אחד מישראל פעמים בכל יום שחרית וערבית פעמים בכל פעם בפרשה ראשונה ושננתם לבניך כו' (דברים ו ז), וכן בפרשה שניה. ואם כל אחד מישראל היה מקיים מה שמקבל עליו בקריאת שמע, ודאי הגאולה קרובה לבא, והבן. והנה ידוע דבעת שישראל ישבו על אדמתם, והיה מלכים ושרים הכל מישראל שופטים ושוטרים, מה שאין כן בגלות. והיינו וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל, רצ"ל בשביל ראשי המטות שיהיה לבני ישראל מהם ובהם, לאמר זה הדבר כו' איש, (כמו שדרשו במקום אחר אין איש אלא ישראל, שנאמר (במדבר כה ו) והנה איש ישראל) כו', כי ידור נדר לה' דייקא, היינו לקיים המצוה ולעסוק בתורה, דעל נדר זה דוקא מייחד השי"ת שמו, וגם הוא חובה לה' כמ"ש, דהיינו כל איש ישראל אשר קבל עליו בקריאת שמע לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, וממילא לא יהיו תחת יד עם אחר ויהיו ראשי אלה המטות לבני ישראל מהם ובהם, ונזכה לקיום הבטחת ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה (ישעיה א כו) אמן.
שאל רבBookmarkShareCopy

בעל שם טוב

אמר הרב [הבעש"ט זי"ע] רמז מן התורה לדברי רבותינו ז"ל שתקנו לומר קודם כל מצוה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הוא מן זה הפסוק, זה הדבר, והענין הוא, כי שלמה המלך עליו השלום אמר טוב אשר לא תדור וכו', ולכאורה קשה באיזה אדם מדבר, אם באדם שאינו חושש לתשלום נדר, פשיטא שאסור לידור שהוא בלאו ועשה כדאיתא בגמרא (ע"ש בגמרא נדרים ד"ג ע"ב) ואם באדם שרוצה לשלם הנדר, אמאי אמר טוב אשר לא תדור הא אמרינן (בנדרים ד'ח ע"א) מניין שנשבעין לקיים את המצוות וכו', וגם דוד המלך עליו השלום אמר (תהילים קט״ז:י״ד) נדדי לה' אשלם וכו' וכי עבר דוד ח"ו על זה:
שאל רבBookmarkShareCopy

תולדות יעקב יוסף

זמין למנויי פרימיום בלבד