חסידות על תהילים קלו:ד

לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

ערבי נחל

והנה יש עוד תירוץ אחר על זה, שלכוונה עשה ה' בדוקא כך שיגזור עליהם ת' שנה, ושיוצאים ברצונו קודם השלמת המנין. ונקדים לבאר מאמר רז"ל (נדה ל"א.) מאי דכתיב (תהילים קלו, ד) לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו שאין בעל הנס מכיר בנסו, ובעיני יפלא מאמר זה דפשטא דקרא אתי שפיר טפי, דקאמר שהקב"ה לבדו עושה נפלאות ואין זולתו, ולא הוקשה לרז"ל רק דמלתא דפשיטא הוא. אבל לפירושם קשה טפי, דאטו אם בעל הנס מכיר בנסו וכי הוא איזה מסייע להתהוות הנס, והרי תיבת לבדו נאמרה על העשיה של הנס, ולפירושם הוה ליה למימר ליודע נפלאות גדולות לבדו, וכבר כתבנו מזה לעיל בפרשת וירא וכאן נבאר בדרך אחר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תפארת שלמה

לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו. הנ"ל עפ"י דברי הזוהר הקדוש פ' תרומה דף קל"ו ע"ב ר' המנונא סבא כד הוה סליק מנהרא במעלי שבתא הוה יתיב רגעא חדא וזקיף עינוהי והוה חדי והוה אמר דהוה יתיב למחמי חדוה דמלאכי עלאה אילין סלקין ואילין נחתין ובכל מעלי שבתא יתיב בר נש בעולם הנשמות. לפי הידוע כי בכל עש"ק הנשמות יש להם עלי' למעלה ועי"ז יורדים נשמות יתירות בשבת לעולם הזה. ובזה בארנו בגמ' מ"ש ר' זירא אמר ר' מתנא אמר רב שמנים ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת לרמז בזה על הנשמות הנדחים כמבואר במ"א שמנים רמז לנשמה ופתילות רומז לגוף. השמנים ופתילות שאין מדליקין בהם בשבת שלא הי' להם עלי' בשבת כידוע שיש כמה פגמים שהאדם ח"ו פוגם אשר עי"ז נדחה כמה וכמה זמנים מלעלות למקום שרשו. על כל זאת גדול כח שבת וחנוכה להיות עלי' גם לנשמות הנדחים לחוץ. וזה הפי' לעושה אורים גדולים הם האורות הנ"ל שבת וחנוכה. השבת נקרא אור כמ"ש מנוחה ושמחה אור ליהודים. ובחנוכה נתעורר אור הגנוז מזי"ב לכן שניהם יחד נקראים אורים גדולים. כי לעולם חסדו. זה חסד עליון לכל העולם לבל ידח ממנו נדח ולהעלותם למקור מחצבם. אמנם כל זה רמזו לנו להבין גודל כח הצדיק הדור כי הוא צנור להוריד ההשפעות ועל ידו יהיו כל התיקונים הנ"ל כאשר שמענו מעשה שהי' בימי הבעש"ט ז"ל שבא אליו גלגול מאדם גדול אחד שהי' בימי האר"י ז"ל ומאותו הזמן כמה מאות שנה הי' מצפה עד אשר בא הבעש"ט לתקן נשמתו. ולא השיגה ידו להיות זוכה לבא לצדיקי הדור שהיו לפניו כי לא הניחוהו עד זמן הבעש"ט ז"ל. ולהבין הדבר מה זה הדבר תולה ברצון הצדיק הלא ד' ברחמיו בידו להוציא אסורים חפשי ולמה הי' צריך להתמהמה עד כה שיכמרו רחמי הצדיק עליו. אכן מראשית בריאת העולם כן עלה ברצונו ית"ש להיות צדיק מושל כו' כמ"ש חנון ורחום וצדיק. והצי"ע הוא האמצעי אשר על ידו יבא הישועה לתקן שרשו למעלה. וז"פ אמרו לצדיק כי טוב. הצדיק נקרא טוב. וזה טוב שם משמן הטוב. מחמת שהצדיק הוא המיחד השם לכן בידו לתקן הנשמה שמן הטוב שמ"ן ה':
שאל רבBookmarkShareCopy

סוד ישרים

ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר וגו'. (שמות י״ד:ג׳) בזה נתברר כענין שנאמר (תהילים קל״ו:ד׳) לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו שבזה האיר השי"ת החילוק שבין ישראל לעכו"ם שעבודת ישראל הוא רק ברצון תמיד ובעכו"ם הוא זרמת סוסים זרמתם. כי כוונת פרעה בזה שעיקר מקום העכו"ם הוא בחי' מדבר כענין שאיתא בזה"ק (תצוה קפ"ד.) ואפיק לון קב"ה למיהך במדברא תקיפא דאיהו אתר ושלטנו דס"ם חייבא דאיהו דיליה ממש. ובכח זה יצא פרעה להלחם בישראל וכדאיתא בזה"ק (בשלח מ"ו:) ושלישים על כלו כלא בחכמתא לקבל דרגין עלאין תרין וחד. היינו שהציב לעצמו גוון כמו בקדושה תרין וחד כקוף בתר בני נשא וזה שנאמר בו ויסר את אופן מרכבותיו ופתיחת הזה"ק ע"ז (בשלח מ"ח:) ר"ש פתח וארא החיות והנה אופן אחד בארץ וכו'. והענין בזה שהשי"ת האיר שבדרגא אחרונה ניכר ביותר החילוק וההבדל שבין ישראל לעכו"ם וכדאיתא (שם נ':) ים סוף סופא דדרגין שם נתברר שפעולת המצרים הוא רק גוון ולישראל יש להם קדושה בקביעות אף בכלי הגוף וזה שבישראל נאמר ויסב אלהים את העם דרך המדבר "ים סוף" ובמצרים נאמר טבעו "בים סוף":
שאל רבBookmarkShareCopy