חסידות על תהילים קל:א

וְעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת עֹמֶק הַלֵּב, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה, שֶׁהוּא קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר כַּנַּ"ל, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד, בִּבְחִינַת (איכה ב׳:י״ח): צָעַק לִבָּם אֶל ה', שֶׁהוּא צַעֲקַת הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ל:א׳): מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' – מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְעֹמֶק הַלֵּב זֶה בְּחִינַת עֵצוֹת, בִּבְחִינַת (משלי כ׳:ה׳): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֵב אִישׁ.

במדרש ואהבת את ה׳ אלהיך וגו׳ אינו יודע האיך אוהב אדם את המקום אלא אהבתו בפי הבריות כמ״ש והיו הדברים האלה וגו׳ אשר אנכי וגו׳. להבין הענין נקדים פסוק (בראשית י״ב, א׳) ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך וגו׳ דנודע סוד נשמות הגרים הוא מהעלאת הניצוצות קדושות שמתעלין מעמקי הקליפות על ידי הצדיקים שמתדבקים באותיות התורה ותפלה שלומדים ומתפללים ומתקשרים את עצמם עם כל הנבראים להעלות ניצוצות שנפלו בשבירה ועל ידי שהצדיק מקשר חלק האלקי השוכן בתוכו בהכל שהוא א״ס ב״ה עם האותיות והדבורים שבהן נבראו אותן הנשמות וניצוצות שבעמקי הקליפות יש כח להדבורים להעלותן על ידי ההתקשרות שנקשר גם כן עמהם ומדבק עמהם לשרשו שהוא א״ס ב״ה שממנו נאצלו כולם ועל ידי זה יש עלייה להנשמות והניצוצות שמתקרבים לשורש הקדושה ונעשה כך בפועל שהנשמות מתקרבים ומתגיירים לחסות בצל כנפי השכינה. ולכוונה זו צריך הצדיק לירד ממדריגתו עד מקום הנשמות הנפולים בכדי שיוכל להעלותם על ידי שיגיע למדריגתם כנודע שהירידה היא צורך עלייה להעלותן על ידי שיש לו עמהם צד אחיזה בבואו למדריגתו שזהו כונת הפסוק (תהלים ק״ל, א׳) ממעמקים קראתיך ה׳ מעמקי הקליפות קראתיך ה׳ שהוא ממש שמו יתברך כי הן חלקיו כנודע ויש להבורא ב״ה נחת גדול מזה כשמדריגות תחתונים מתקרבים אליו יתברך מן השבי והוא דבר קדוש וגבוה כנודע. ועל כן ההכרח הוא לכל עובד השם יתברך לקשר את עצמו כנ״ל עם כל הנבראים שעל זה אמרו בגמ׳ אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך שצריך לעמוד במקום נמוך מקום שכונת הניצוצות ויתפלל ויתחבר עמהן לשרשו ולא שיעמוד במקום גבוה בכדי שלא להתחבר עמהם שנאמר ממעמקים קראתיך ה׳ כאמור לעיל אלא צריך להיות מטפס ועולה מטפס ויורד שזהו כונת מ״ש השמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה שדרשו רז״ל על הצדיקים על ידי חדושים דאורייתא עושין שמים חדשים וארץ חדשה דנודע כי בהנבראים יש בחי׳ שמים וארץ כי הצורה הנשפעת מלמעלה שהוא החיות שבאדם הוא, בחי׳ משים כמו שהשמים הוא משפיע בהארץ כמ״ש (דברים י״א, י״ז) ועצר את השמים ולא יהיה מטר והארץ הוא החומר הדבוק אל הצורה ועל ידי חידושין דאורייתא שמדבר הדבורים בדביקות גדול בשרשו מעלה אותן נשדמות שנבראו על ידי האותיות והדבורים ההם נעשו שמים וארץ חדשים שנבראו נשמות חדשות ומתקרבים אל הקדושה שהוא נשמות הגרים כחומר וצורה אשר אני עושה על ידי החלק האלקי השוכן בתוך הצדיק שהוא אלהותו ממש שמדבק עם אותן הניצוצות ולכן כתיב אני עושה: