חסידות על תהילים קמה:ז

או יאמר "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה כו'". ונקדים לפרש פסוק "זכר רב טובך יביעו כו'", דכבר כתבנו מזה פעמים הרבה שהצדיק הוא מעורר רחמים תמיד ע"י תורתו הקדושה שעוסק בה לשמה, וע"י מצוותיו ית"ש, וע"י השבחים והשירות שנותן ומשבח להבורא ב"ה יתעלה, שאיתערותא דלתתא הוא איתערותא דלעילא, והוא דאמרינן בגמרא "אין טיפה יורדת מלמעלה אלא אם שני טיפות עולות מלמטה". וזהו "זכר רב טובך יביעו", מלשון "מים תבעה אש", כששופכין מים על אש המים מבעבעין (בבא קמא ד, ב), וזהו "זכר רב טובך", פירוש שיזכר רב טובך להשפיע לעולם, "יביעו" ר"ל לזה צריך איתערותא דלתתא, והוא כמשל המים שמבעבעים ועולים ב' טיפות מלמטה, כן הצדיקים מבעבעים קדושתם ואיתערותם דלתתא כפי יכולתם, והשי"ת משפיע לעולם רב טוב ורחמים גדולים, ומה הוא איתערותם דלתתא? ואמר "וצדקתך ירננו", ר"ל ע"י צדק וחסד שעושים ושיר ושבח שנותנים לו ית' ועי"ז נמתקים הדינים, אך גם זאת צריך הצדיק לעורר הגבורות והדינים על האומות, וזהו "כבוד מלכותך יאמרו", פירוש הצדיקים ע"י מעשיהם הטובים כנ"ל ממשיכים את הבורא ב"ה לעולמות, לעשותו מלכות בחסד ורחמים, וזהו "יאמרו" דהיינו אמירה רכה, "וגבורתך ידברו" ר"ל והגבורות הקשים, "דיבור" הוא לשון קשה, צריכין ג"כ למען "להודיע לבני האדם גבורותיו", דבני האדם הם האומות, כדאיתא בתוס' בע"ז (בבא קמא ג, א) החילוק שבין "אדם" ל"האדם", דישראל נקרא "אדם" והאומות נקרא "האדם".

פּתח רבי אלעזר ואמר: ״מה רב טובך אשר צפנך ליראיך״ וגו' (תהלים ל״א). מה רב הטוב העליון והיקר שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לבני אדם שהם זכּאים עליונים, יראי־חטא העמלים בתורה, משנכנסים לעולם העליון. ״טובך״ לא נאמר, אלא ״רב טובך״, ומי הוא? – ״זכר רב טובך יביעו״ (שם קמ״ה); וזהו עונג החיים הנמשכים מעולם הבא לחי (ח' צרוּייה) העולמים שהוא ״זכר רב טובך״, והוא ודאי: ״ורב טוב לישראל״ (ישעיה ס״ג). מהו ״רב טובך״ עוד? כאן נחקק סוד החכמה וכל הרזים נכללוּ פּה. מה – כאמור. רב – זהו אילן רב ותקיף, בשביל שיש אילן אחר קטן ממנו וזה רב הוא, והכניס אותו ברום רקיעים. טובך – זהו אור לעולם הבא. פעלת זהו גן עדן העליון, שכתוּב: ״מכון לשבתך פעלת ד'״ (שמות ט״ו). זהו: ״פעלת לחוסים בך״; ״נגד בני אדם״ – זה גן עדן התחתון, שכל הצדיקים עומדים שם ברוח המתלבש בלובש יקר כגוונוֹ ודיוקנו של העולם הזה; וזהו ״נגד בני אדם״, – בדיוקנם של בני אדם בעולם הזה הם (הצדיקים) מתקיימים ופורחים באויר ועולים לישיבה של מעלה בגן עדן העליון ופורחים ורוחצים בטל נהר אפרסמון טהור ויורדים ושוֹרים למטה. ולפעמים (הם) נראים לבני אדם לעשות להם נסים כמלאכים עליונים; כמו שראינו עתה אור המאור העליון, ולא זכינו להסתכל ולדעת רזי החכמה יותר.