בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו ׀ בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ־ל֝֗וֹ בָּרֲכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃
שפת אמת
וכתיב שער החצר הפנימית ששת ימי המעשה יהי' סגור ובשבת וחודש יפתח כו'. שבת וחודש הם בחי' יוסף ויהודה וע"י הלל והודאה יכולין לעורר ב' בחי' הנ"ל. כתיב בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהלה כי ע"י הודאה נפתח הפתח וע"י הלל יכול לשכון בחצרות ה' כי שער החצר הם שתי מדריגות זו לפנים מזו כמ"ש אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך ובמדרש שיש מי שנבחר לה' ויש מי שנתקרב אף שהיה מרוחק. וזה בחי' הודאה. וכ' רוממות אל כו' וחרב פיפיות בידם. ב' פיות הם ב' מיני שבחים הנ"ל הלל והודאה. ובאמת פי' ב' פיות פתיחת הלב ופתיחת הפה. (ובמ"א כתבנו כי ברית המעור וברית הלשון שניהם נק' פיפיות. והם סוד יוסף ויהודה שהוא בחי' דיבור והכל ענין אחד למבין. רמז לדבר כי הלל והודאה גי' פ"ה שהוא סוד המילה) כי כל שבח צריך להיות בפנימיות הלב ובפועל בדיבור פה כנ"ל: