Chasidut על דברים 4:37

עפ"י מה שכתוב (דברים ד לז) ותחת כי אהב את אבותיך כו' ויוציאך בפניו כו' וידעת היום כו' כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל כו' אין עוד, כבר ביארתי מקרא זה בפנים שונות ועתה אוסיף ידי עפימ"ש חז"ל [ב"ר פי"ז] אני ה' הוא שמי הוא שמי שקרא לי אדה"ר כו', ביאור הענין עפימ"ש חנה (ש"א ב ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך, וצריך להבין הנתינת טעם של כי אין בלתך האיך מוכח מזה שאין קדוש כה', והענין הוא שאחז"ל [ויק"ר פי"ט] כי אין לבלותך בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשה ידיו (וק' מנ"ל דרוש זה ולהוציא המקרא מפשוטו), והטעם מבואר כי ב"ו עושה מדבר יש וגשמי וצר אותו על צורה אחרת אבל מ"מ גוף הדבר כבר היה בעולם נמצא שלא הניח בדבר ההוא כלל חיות וכח מכחו, וע"כ גם אם הבעל מלאכה מת אח"כ מ"מ הנפעל ממעשה ידיו קיים, משא"כ הקב"ה שעשה מאין יש וע"כ שנתן בו כח וחיות המהוה אותו מאין ליש וכמ"ש הבעש"ט ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים (תהלים קיט פט) שאותן אותיות יהי רקיע הם המקיימין את העולם, וכשהקב"ה מסיר מהם חיותו וכחו הם חוזרין לאפס ותוהו וע"כ הוא מבלה מעשה ידיו, וע"ז מורה שם הוי"ה שהוא מהוה את הנבראים ואם היה לאדם עיני שכל מזוככים היו רואין בכל דבר שם הוי"ה ואדרבא הגשמי היה בטל לגבי הרוחני הפנימיות כמו אור הנר לגבי הנר, וע"כ לאדה"ר שהיה לו זכי הראות וראה בכל דבר הצרופים משם הוי"ה לכן אמר לך נאה לקרות הוי"ה שאתה אדון הכל, ולכך נקרא קונה שמים וארץ, וזה"ש חנה אין קדוש כה' כי קדוש הוא לשון מוצנע ומכוסה, כי אין בלתך מחמת שאין דבר שאין בו שם הוי"ה ומכח זה אין לבלותיך כו'.

וזה"ש (דברים ד לז) ותחת כי אהב את אבותיך שהיה להם מדת אהבה לכך ויוציאך בפניו לשון זעם וקטנות שלא ידעו את ה' בגדלות, אבל וידעת היום שכבר נתן לך ה' לב לדעת כו' והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים שאותן דברים מצומצמים והמדות שע"כ נק' הספירות מדות שמורה מדה ושיעור, וספור הוא לשון זיכוך שם הוי"ה המאיר מתוכו, וע"כ בשמים ממעל ועל הארץ מתחת דאחיד בשמיא וארעא כו' כשלהבת קשורה בגחלת אין עוד שאין דבר אחר בהם רק חיות והוי"ה של השם ב"ה בעצמו, וגם אני שמעתי את נאקת ב"י אשר מצרים מעבידים שזעקתם הוא רק בקטנות בשביל העבדות לכן ואזכר את בריתי פי' בריתי ממש דהיינו הייחוד שצריך לייחד העליונים בתחתונים וכמ"ש האלשיך ע"פ ויגד לכם את בריתו, דקאי על תורה שבעל פה.

ליל ג' דסוכות תפארת ישראל
כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, נ"ל ליישב דקדוקים הנ"ל [מבואר לעיל ליל א'] עפימ"ש (דברים ד לז) ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו כו' ויוציאך בפניו ופירש"י בפני האבות, והענין הוא עפימ"ש בזה"ק פ' פנחס [ח"ג ר"כ ע"א] שמי שמשמח את עצמו בעה"ז בשמחה של מצוה הקב"ה מודיע לאבותיו אשר בארץ המה לבא לשמוח בשמחת בניהם ובני נשא לא ידעין ולא מרגישין, וראיה לדבר ישמח ישראל בעושיו בעושו לא נאמר אלא בעושיו עכ"ד.