Chasidut על ישעיהו 10:5

ולטעם זה כשם שראינו השגחה מית"ש על ישראל בהיותם חונים בארצם וכל טוב שבעים, כך ממש או יותר נתראה ההשגחה עליהם בהיותם בארץ אויביהם בצרות צרורות כי נראה בעין בעליל לארץ כאב הרודה את בנו בשבט כדי שיטיב דרכו, ומיד כשיטיב דרכו שורף ומכלה השבט, והוא אומרו (משלי ג, יב) את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, והוא אומרו (ישעיה י, ה) אשור שבט אפי, וישראל מוציאין העזרה תוך הצרה וכאמור, הרי רואין סיבת הצרה לטובה בהשגחה מעולה כאב הרודה את בנו. ובחורבן בית ראשון טרם הבינו ישראל סיבת הצרות, עלה בדעתם שהוא משנאתו אותם ח"ו רצו לפרוק עול ואמרו (סנהדרין ק"ה.) עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו כו', וסברו שסיבת הצרות מחמת שהשליכם מעל פניו ומבלי השגחה מצאום הרעות, אמר להם ית"ש ע"י יחזקאל הנביא ע"ה והעולה על רוחכם היה לא תהיה כו' אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם כו', הודיעם בזה שאין הצרות מהעדר השגחה אדרבה מרוב ההשגחה לצורך העזרה הנמצא בהצרה, דהיינו שימלוך עליהם ויכנעו מפניו. יוצא מזה שבעת הצרות כמעט נראית יותר ההשגחה שבעתים של הטובה.

והנה נודע אשר המדות העליונות נחלקים לשתי בחינות. חמשה חסדים וחמשה גבורות שכל אחד כלול מעשר שהם חמשים וחמשים. ולזה אמר הכתוב ויאמר ה' וגו' לך לך מארצך כלומר שתי הבחינות שהם חסדים וגבורות הנרמזים בחמשים וחמשים ושהם לך לך הכל יתוקן בתיקון הנכון מארצך על ידי מעשה ארץ התחתונה, כי חמשה תענוגים הם בעולם, אכילה ושתיה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ונגד זה בגבורות הם חמשה עינויים האסורים ביום הכפורים מה שצריך ענות נפש מחמשה דברים האלו, ועל ידי החמשה דברים האלה הן בעשותן או כאשר יפרוש אדם מהן לשבירת תאותו מתקן כח הה' חסדים וה' גבורות וכאמור, והכל כאשר אתה עומד במקומך מארצך וממולדתך ומבית אביך כלל בזה כל בחינות העשר מדות הנכללים בג' קוין ימין ושמאל ואמצע שהם חסד גבורה תפארת. כי ארץ אמרו חז"ל (בראשית רבה ה', ח') למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה והוא בחינת הימין בחינת החסד והאהבה שרודף לעשות מצוה ממצוות ה' כאומרם (שבת ק"ד.) שכן דרכן של גומלי חסדים לרוץ בתר דלים. וכנגדו משמאל, בית אביך שהוא תרח שורש הרע והקליפה הנמשך ונתפשט משורש הגבורה הקדושה, שבה הוא אחיזת הקליפות להרע לעולם בכח הדין הקדוש בבחינת (ישעיה י', ה') הוי אשור שבט אפי, והבן, גם בית אביך עם האותיות והכוללים הוא מספר שני פעמים גבורה. וממולדתך, הוא מאמצע שהיה במשפחתו גם בחינת הטוב שעל כן צוה לאליעזר כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך כי היה מעורב בחינת הקדושה עמהם, והראיה שרבקה ושרה היו מהם וגם הרן לא היה חזק ברשעו כל כך כנודע, ומכל הג' בחינות אלו הכוללים כל דברים שבעולם וכל הבחינות כנודע.

אכן יתבאר על פי הידוע מזוה"ק ומדברי האר"י ז"ל (ועיין בכוונת פיטום הקטורת) שמצד בחינת אלהים דקדושה נתמשך עד למטה להיות נתגבר כח הדינים מהחיצונים בחינת אלהים אחרים להיות בידם שבט אפו של הקב"ה ח"ו בדרך מאמר הכתוב (ישעיה י', ה') הוי אשור שבט אפי, והכתוב על חרבך תחיה הנאמר אצל עשו, להביא על ידם עונשין על בני האדם העוברים על פקודי התורה ושורה עליהם בחינת הדינים מצד אלהים דקדושה ונמסר כח להאומות הבאים מצד הדינים החיצונים ליסרם על רעתם כי מדיני אלהים נתמשך עד בחינת אלהים אחרים כנאמר. ואך עבור שהאדם הוא בעל בחירה ורצון לכן כיון שנמסר השבט בידם הן מענישין ומיסרים אדם מצד בחירת עצמם שלא מצד גזירת אלהים דקדושה, ולכן אמר הוי אשור שבט אפי, כי מאחר שהשבט לא ניתן בידו כי אם מצד בחינת אלהים דקדושה ואם היו ישראל מטיבין מעשיהם להמתיק הדין ברחמים שיהיה נכלל הדין בחסד היו מתבטלין כל הדינים של החיצונים והסטרא אחרא הנאחזין בקדושה והיו נופלין לעומקא דתהום רבה, לכן יש לצעוק הוי ווי על זה שאשור שבט אפי שיש כח באשור להכות בשבט הנמשך מאפי בחינת אלהים דקדושה ועל ידי כן עושה כרצונו להכות ממבחר בחירתו שלא מאתי, אני קצפתי מעט והם הרבה.