Chasidut על ישעיהו 49:25

במסורה יקח נא מעט מים (בראשית יח ד). גם שבי גבור יקח (ישעיה מט כה). ברזל מעפר יקח (איוב כח ב). עיין בפירושו בבעל הטורים, והוא על דרך מליצה כפי העת, והבן. ולי נראה דעל ידי שאמר יקח נא מעט מים, פרע השי"ת לבניו על ידי שליח כדאיתא במדרש (שמו"ר כ"ה ה'), ועל ידי זה נצמח עונש משה שלא בא לארץ, ועל ידי זה נצמח הגלות. והיינו יקח נא מעט מים, על ידי זה גם שבי גבור, היינו השי"ת הגבור בגבורתו ר"ל מעצמו והבן, יקח כי נשבה עדר ה'. או יאמר על דרך מלך אסור ברהטים (שיר השירים ז ו), וכדכתיב (תהלים צא טו) עמו אנכי בצרה, וכדאיתא בזהר (תיקו"ז ו כ"ב ע"א) ויפן כה וכה (שמות ב יב), אם אית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורים דלהון, והבן. והנה מתמה הפסוק גם שבי גבור יקח, כקושית הנביאים אחרונים שאמרו איה גבורותיו ואיה נוראותיו (יומא ס"ט ע"ב), והתירוץ מניה וביה גם שבי גבור יקח, ר"ל דגם השבי לוקח תואר הגבורה דהן הן גבורותיו כתירוץ אנשי כנסת הגדולה, ואנו מתפללין ברזל מעפר יקח, דהיינו דזה יהיה הגבורה כמו שנאמר באברהם (ישעיה מא ב) יתן כעפר חרבו, ומבואר (תענית כ"א ע"א) שהיה זורק עפר ונעשה חרבות וכעובדא דנחום איש גם זו, וכמו שנאמר עד מתי עוזך בשבי, ומפרשין העולם עד מתי יהיה עוזך על ידי השבי, שיאמר הן הן גבורותיו וכידוע, (וזהו ועל כן נקוה לך לראות מהרה בתפארת עוזך) והבן.

לחנוכה
רבת את ריבם נקמת את נקמתם דנת את דינם, נ"ל לבאר הכפל, שבחנוכה היו ג' גזירות וכמ"ש בספר בינה לעתים [ח"א דרוש א' לחנוכה] על ג' משמרות הוי הלילה, שלכן הוקבע הזכרון בנרות שהוא ההיפך מכולן, והיינו הא' הוא שעבוד מלכיות שהיה עליהם וע"ז שייך לומר רבת את ריבם וכמ"ש (ישעיה מט כה) ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע, קאי על הגאולה, וכן יסדו לנו חכז"ל בתפלת י"ח בברכת ראה נא בעניינו וריבה ריבנו וגאלינו, והב' שמנעו אותן מלקיים המצות ורצו להשכיחם את התורה וע"ז אומרים דנת את דנם שהתורה נקראת חק ומשפט, והג' הוא שהרגו חסידי עליון וע"ז נאמר נקמת את נקמתם כמ"ש כי דם עבדיו יקום, ונקמת דם עבדיך השפוך.