אגרא דכלה
בשלח (שמות יג יז). במסרה לית. שילוח זה אין דוגמתו, כי מבבל עדיין לא נגאלו גאולה שלימה, כמאמר עזרא (ט ט) כי עבדים אנחנו, ובמהרה בימינו בגלות החל הזה כי לא בחפזון תצאו וכו' (ישעיה נב יב), אם כן השילוח הזה לי"ת דוגמתו. וכן ולא נח"ם אלקים, לית. כי לעתיד כי הולך לפניכם הויה, וכאן וד' הולך וכו' (שמות יג כא), הוא ובית דינו, כי היו עדיין נתונין בדין וכמו שפירש רש"י להלן, ומבבל לא היו כלל ענני כבוד. וכן פן ינח"ם, לית לעתיד יתבטל היצר הרע, ולא שייך פן ינח"ם:
דברי אמת
במדרש ותרא אותו כי טוב הוא טוב שמו. וחד אמר טובי' שמו וכו'. וצריך ביאור מה בעי ובמה פליגי ומה ותרא. והנה כתיב אהי' אשר אהי' כו' דהנה כתיב כי לא בחפזון תצאו כו' כי הולך לפניכם ה' כו'. וצריך ביאור. דהלא גם במצרים כתיב וה' הולך לפניהם יומם כו' ואעפ"כ כתיב בחפזון יצאתם מארץ מצרים. ונבוא אל הפסוק לפרש מה לשון אהי' אשר אהיה ואח"כ כתיב ה' אלקי אבותיכם כו' משמע שידעו מה' הוי' ב"ה ובלא זה ודאי ידעו מה' ומה שאל מה שמו ומה השיבו ית' אהי' ואח"כ ה' אלקי אבותיכם. ונראה דהנה משרע"ה השיג שאין ישראל כדאי לגאולה וע"כ סירב כי נתיירא מקטרוג ומחלול השם חלילה ושלא יענשו יותר כי ע"ז הקפיד אח"כ שאמר למה הרעות כו'. ועוד נראה הרעות עשית אותם רעים שגרם שחטאו שדברו דברים נגדו ואמרו ירא ה' וישפוט אך באמת לא נענשו ע"ז כי אין אדם נתפס על צערו וזה שאל מה שמו פי' שם של הגאולה כמו ידע שמי יקראני ואענהו והשי"ת השיב אהי פי' אהי' כטל לישראל אהי' לאב לישראל אשר אהי' ע"י זה ישובו בתשובה אלי וזה מרומז באהי' שני פי' אהי' טוב ע"כ הוא שורש התשובה ושורש הגאולה ושורש של כל הוי"ה וכן הוה כי בפסח הי' מלעילא וע"כ היה בחפזון כי לא הי' מצד מעשיהם כ"א מלעילא מהבטחתו ית' לאבות ע"כ היתה השכינה ג"כ בגלות והיתה חפזון שכינה וע"י זה מאהבת הנס והמופתים והגאולה חזרנו בתשובה ונתקרבנו אליו יתברך מתתא לעילא עד חג השבועות שהי' יחוד גמור הקב"ה וכנ"י וזה אהי' אשר אהי' אך זה אין ראוי לומר לישראל כדי שמעצמם ישובו אח"כ וזה כה תאמר לבני ישראל אהי' שלחני אליכם. ואמר ה' אלקי אבותיכם נראה אלי. והכל א' כי' ולא אלקיכם עדיין כ"א מאבותיכם כנ"ל וע"כ הוצרך חפזון שלא תהי' קטרוג משא"כ לעתיד לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון (ישעי' נ"ב י"ב) פי' לשון נסיון לא תצטרכו לנסיון להיות הולכים מחיל אל חיל כי הולך לפנינם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל ולא יצטרך להזכיר שהוא אלקי אבות כי נשוב לה' ית' וזה ומאסיפכם כי צריך להיות אחדות היפך שנאת חנם וזה יבא ע"י תשובה וזה ומאסיפכם אלקי ישראל. והנה פרשנו על מה שלא נזכר שם עמרם בקרא וילך איש מבית לוי כו' ולא שם אשתו ובפ' וארא נזכר. ונראה בעזרתו ית'. כי דרך העובדים ית' להיות כל ענינם ליחוד שמו ודאי עמרם שהי' גדול הדור [הי'] כוונתו כן ביחודו עם אשתו להיות מזה יחוד קב"ה וכנ"י שג"כ נקרא בדרך משל איש איש מלחמה וכנ"י אשה כמו שכתיב לזאת יקרא אשה וחוה היתה אם כל חי הם ישראל חיים כולכם היום וגם באדם מרומזים ב"י אתם קרוים אדם. וכתיב יקרא אשה וידוע כי הגאולה מרומז בתולדה שנולד ממנה שירה חדשה נוקבא ולעתיד שיר חדש דכר. וכמו שפרשנו על בטרם תחיל ילדה בטרם תבא חבל לה והמליטה זכר הוא הבטחה להנצל מחבלי משיח פי' בטרם תחיל ילדה לא תימא להיות חבלי משיח לא כן [כ"א] בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר היא שיר חדש דכר (כי תהי' ע"י התערותא דלתתא כנ"ל משא"כ במצרים כנ"ל) וע"כ כתיב וילך איש כו' ותהר האשה הידוע ותלד בן והי' הגואל והנה יוכבד השיגה שנשמתו הוא של גואל וידוע שכתיב אם יגאלך טוב וידוע ששמעתי מהרבי המגיד מזלאטשוב ע"ה כי השם הוא לבוש של החיות וזה טוב שמו וחד אמר טובי' שמו פירוש שהתערותא עלאה בא וזה טוביה וכו': ומעין זה פרשנו אח"כ ותאמר חתן דמים כו' ואח"כ חתן דמים למולות והוא תמוה הלא מצינו לעיל [כתיב] המעט קחתך את אישי. ולא כתיב את חתני אך י"ל לפי' הנ"ל כי הם ג"כ כיוונו כן וקודם שנגמרה הגאולה נקרא חתן ואחר הגאולה איש ודי למבין:
ישמח משה
כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל (ישעיה נב יב). על דרך שאמרתי לעיל ס"י תירוץ על קושית הגמרא (יומא דף ט':) בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים. דאינו דומה בירה שהיה לבירה שיהיה, כי זה היה זמנו, וזה יהיה נצחי, ולדבר גדול כזה קיום נצחי צריך אריכות זמן, והבן. והענין שיהיה נצחי, מבואר במדרש (תנחומא אחרי סי' י"ב) לשעבר הייתם נושעים על ידי בני אדם כו', הה"ד (ישעיה מה יז) ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ועל פי זה מבואר הפסוק כי לא בחפזון, ר"ל כמו שהיה במצרים לרד"ו שנים ולא היה אריכות הגלות כל כך, והוי הגאולה כמו בחפזון תצאו, ולא במנוסה תלכון כמו שהיה בבבל רק לשבעים, וביון לנ"ב שנה, רק הגלות הזה יתארך כמו שאנחנו רואים שכבר נתארך מאד מאד, ומבאר הטעם להאריכות, כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל, ואם כן יהיה נצחי, וצריך לזה אריכות הזמן, והבן.