ישמח משה
שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך. פירוש על הפטורה, על פי הגמרא (יומא פ"ו ע"א) אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך. ושם (יומא פ"ו) ע"ב אמר (ר' לוי) [ריש לקיש] גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כשגגות, שנאמר שובה ישראל וכו'. ומקשה איני, והא אמר ריש לקיש גדולה תשובה כו', שנאמר (יחזקאל לג יט) ובשוב כו' עליהם חיו יחיו. ומשני לא קשיא, כאן מאהבה וכו'. והנה מובן דאם נעשו כשגגות, עדיין יש מסך המבדיל, כמו שפרשתי בפסוק (תמצאנו בפרשת קדושים ד"ה ולא תלכו) (ישעיה נט א) הן לא קצרה יד ה' מהושיע כו', וחטאתיכם הסתירו פנים מכם כו', ואם כן אינו עד ה' אלקיך רק תשובה מאהבה.
ישמח משה
(ה) עוד יתבאר רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (דברים ג כו). על פי שכתבתי בדרוש אך טוב לישראל (בתפלה למשה תהלים עג א). והנה ידוע דברי הרמב"ן בתחלת ספר בראשית בפסוק (תהלים ח ו) ותחסרהו מעט מאלקים, שנמסר למשה כל מ"ט שערים חוץ מאחד (ר"ה כ"א ע"ב), הוא בידיעת הבורא ית"ש שלא נמסר לו. ועל פי זה מי שיודע כל המ"ט שערים, יודע כל השתלשלות העולם, אבל היודע שער הנו"ן נקרא ידע שמי (תהלים צא יד), וביה כתיב (תהלים צא טו) יקראני ואענהו. ונ"ל שלכך לא נגלה למשה שער הנו"ן בחייו, כדי שלא יהיה מכריח את הבורא בתפילתו, וחכמת הבורא חייבה שלא יכנס לארץ. והנה איתא במגיד משרים שלחלוק כבוד למשה, לא הכניסו לארץ ישראל שהוא בעלה דמטרנותא (זוהר ח"ו רל"ו ע"ב). ועל פי זה בארתי הפסוק (תהלים ח') ותחסרהו מעט מאלקים, משום וכבוד והדר תעטרהו, היינו שלא יכנוס לארץ ישראל שהוא כבוד לו, והבן. והנה קודם מותו גילה לו שער הנו"ן, והיינו רב לך, גימטריא נו"ן כמ"ש המגלה עמוקות. והנה יש חשש שאחר שנגלה לו שער הנו"ן יתפלל ואז יעניהו, לכך אמר לו אל תוסף דבר אלי וכו'. ועל פי זה נ"ל לפרש (ישעיהו נ״ט:א׳) הן לא קצרה יד ד' מהושיע (ישעיה נט ב) וחטאתיכם הסתירו פנים מכם, היינו שער הנו"ן משמוע כדי שלא ישמע, והבן עד כאן.