תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על איכה 1:17

תפארת יוסף

(כ.) היתה ירושלים לנדה ביניהם (איכה א׳:י״ז) אמר רב יהודה אמר רב לברכה כנדה מה נדה יש לה היתר אף ירושלים יש לה תקנה. כתיב (ישעיהו מ״ט:י״ד-ט״ו) ותאמר ציון עזבני וגו' התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך. איתא בש"ס (זבחים קיח:) בג' מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים וכו' הענין הוא, כמו שביאר כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה, כשהשי"ת נותן להאדם הארת הדעת באור דברי תורה, ולא היה להאדם שום סבלנות ויגיעה על הד"ת האלו, אז אם הוא מסיח דעת מזה רגע אחת, על זה נאמר (משלי כ״ג:ה׳) התעיף עיניך בו ואיננו. וכמו שאיתא בירושלמי (סוף ברכות בשם מגילת חסידים) אם תעזבנו יום יומים יעזביך. אמנם הד"ת שבא לאדם ביגיעה והיה לו סבלנות על זה הד"ת, אלו נקבעים בלבו בקביעות שלא יניח לו להסיח דעת מהם, כמו שכתיב (דברים ל״ב:ב׳) יערוף כמטר לקחי וגו', וביאר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה, היינו הד"ת שאדם מיגע עליה, היא אוחזת את האדם מאחורי עורפו ואינה מניחה לו שיסיח דעת ממנה, כמו שהאדם אוחז בחבירו ואינו מניח לו לילך ממנו. ובאם יזדמן שהאדם יסיח דעת מהד"ת שבא לו ביגיעה, אז בכחו לעורר את הד"ת בחזרה כשירבה בתפלה על זה, ויהיה לו אותו הארת הדעת כמקודם, מפני שעל ידי סבלנות ויגיעה שהיה לו עליה נקבע בלבו בקביעות, ויכול פעם בפעם לעורר הד"ת על ידי תפלה. וזה הוא כמו שכתיב (תהילים כ׳:ג׳) ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך ואיתא במדרש (תנחומא קדושים ט) מציון מעשים שבך. היינו הקדושה הקבועה בך מפני הסבלנות שהיה לך בה. וזה הענין מה שאיתא בגמ' שיכן שכינתו בשילה וכו' היינו שבשילה ובגלגל ששם היה משרה שכינתו ית' מצידו בלי שום סבלנות ישראל, על זה אומר הכתוב ותאמר ציון עזבני וגו' גם אלה תשכחנה, היינו שנפסק מהם הקדושה (עיין באגדות בראשית פ' ע"א הובא בסדרי טהרות כלים דף עב.) שאני בבית עולמים, ששם היה שוכן שכינתו ית' על ידי סבלנות ויגיעה שהיה לדוד המלך ע"ה, והיה מתפלל על זה במסירת נפש, עד שאמר לו השי"ת (מלכים א ח׳:י״ט) בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי, על זה אמר הכתוב ואנכי לא אשכחך, היינו ע"י סבלנות שהיה בזאת הקדושה היא קבועה, ושם היה כל התפלות וכל הקרבנות, ואף שמפני החטא נסתם זה האור. ועל זה מבטיח לנו שעל ידי התפלה שאנו מתפללים, שיחזור וישכון בירושלים, הוא בודאי יבנה ירושלים ויחזור שכינתו כמקדם לבית עולמים, וזה דאמרינן כאן כנדה שמצפה שתחזור להתירה הראשון, אף ירושלים תהיה לה תקנה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא