באר מים חיים
והנה משה רבינו גם הוא היה רצונו בזה שלא יתמנו עליהם ראשים אחרים וכאשר שמעתי מאדמו"ר הרב הקדוש איש אלהים מופת הדור ופלאו המנוח מוהר"ר יחיאל מיכל זצללה"ה מגיד מישרים מק"ק זלאטשוב שאמר בפירוש מה שאמר משה (במדבר י"א, י"א) ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי וגו'. פירוש למה לא מצאתי חן הזה בעיניך שתשים באמת את משא כל העם הזה עלי ולעכבני ממניית ראשים אחרים עליהם והיה טוב להם אז מעתה. כי ישראל נמשכין אחר הראשים שבהם ואי רישא דעמא זכאי כולא עמא זכאי כמו שאיתא בזוה"ק (חלק ב', קצ"ח. חלק ג', קי"ד.). ואמנם האמת הוא מה שלא עיכבו הקב"ה בזה הוא מחמת שישראל רצו מאוד במניית דיינים להנאתם כמו שכתוב (לקמן פסוק י"ד) טוב הדבר אשר דברת לעשות ואמרו חז"ל (ספרי על פסוק זה) שהיה להם להשיב משה רבינו ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך וכו' עד אומרים עכשיו יתמנו עלינו דיינים הרבה אם אין מכירנו אנו מביאין לו דורן והוא נושא לנו פנים וכו'. ובדבר הזה שיש בו טוב ורע ניתן הבחירה לבני אדם וכאשר בחרו בדיינים להנאתם לא היה אפשר להקב"ה לעכב.
אגרא דכלה
למה הרעת כו' ולמה מצת"י חן (במדבר יא יא). מצת"י כו' חסר א'. דהנה ודאי אין דבר רע יורד מן השמים והכל לטובת האדם, האיך יאמר אדונינו משה למה הרע"ת כו'. עוד יקשה שמתחלה התרעם למה הרעת דמשמע שהעמיס עליו יותר מהראוי לו במשפט, ואחר כך התרעם למה לא מצאתי חן, דמשמע דבאמת יחויב עליו העבדות הנ"ל, רק היה לו להש"י לחננו במתנת חנם להקל מעליו. אך לדעתי דכך אמר בתפלתו למה הרעות כו', כפי הנראה לדעתי אין טוב לי בזה, אבל יודע אני שבודאי הוא לחנני בטובה, אבל אני עדיין לא מצאתי בשכלי מה הוא הטובה לי, על כן נחסר הא' המורה על חכמה ובינה, שלא מצאה חכמתי מה הוא הטובה, וביקש שיודיעו לו מן השמים מה הוא הטובה: