Chasidut על מיכה 7:19

וזה שנאמר וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כו' על כל הגוים אשר עשה, אם תאמר למה ברא אותם, לזה אמר שברא את הגוים לשם ולתפארת ולתהלה שיוכל להתפאר בישראל. והנה התפארות הוא לבוש שהשם יתברך ברוך הוא מתלבש בתפארת ונתכנה התפארת בשם לבוש כמו שנאמר (שמות כח, ב) ועשית בגדי קודש לשם ולתפארת. וזהו יכבוש עונותינו (מיכה ז, יט) רוצה לומר, מלשון כבשים ללבושיך, דהיינו תפארת, פירוש שמתפאר עם עונות לאמר איש עון כזה יעבוד אותי נמצא מתפאר הקדוש ברוך הוא עם העונות. וזהו יכבוש עונותינו, שהתפארת מכונה בשם לבוש שהקדוש ברוך הוא מתלבש בתפארת ההוא. וזהו מעביר ראשון ראשון, פירוש של חוטא הזה הקדוש ברוך הוא מעביר ראשון ראשון העונות. והטעם דכך הוא המדה, פירוש לבוש, דהיינו התפארות שמתפאר הקדוש ברוך הוא עם עונותינו, רוצה לומר וכן הוא המדת תפארת שהקדוש ברוך הוא מתפאר עם עונותינו ולכן מעביר ראשון ראשון אמן:

ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך. זה הפסוק נאמר אף בנפשות גדולות יקרי ערך, כאשר יראו באדם שעושה דבר שלא כרצון הש"י וירצה לקטרג עליו ולהענישו, על זה מזהיר הקב"ה לא תונו, וזה שאמר דוד המלך ע"ה תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך (תהלים נ',כ'). תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, היינו מאחר שאדם מחויב לאהוב את חבירו כמצוה עלינו (ויקרא י"ט,י"ח) ואהבת לרעך כמוך, ואדם צריך לבקש רחמים בעד חבירו, והוא ירצה לקטרג עליו, על זה יאמר הש"י אלה עשית והחרשתי, היינו באם הש"י ירצה לברר אף מעשה צדיקים לא יזכו בעיניו, כי נגד הש"י מי יוצדק ומי יאמר זכיתי לבי, ואעפ"כ הש"י שותק ואינו מגלה קלון שום אדם אף כי יחטא, דמית היות אהיה כמוך, כי האדם המקטרג על מעשה של חבירו יתראה בעינו כי הוא מזוכך כרצון הש"י וגם רצון הש"י כך הוא לקטרג על אדם החוטא, ולכן יקטרג עליו. וע"ז נאמר לו מהש"י אוכיחך ואערכה לעיניך, היינו שהש"י יראה לעיני האדם המלמד חוב על חבירו באמרו כי גם רצון הש"י הוא לזה, ויוכח לו הש"י כי רצונו הקדוש אינו רק להסתיר כל חטאי ישראל כמ"ש (מיכה ז',י"ט) ותשליך במצולות ים כל חטאותם, היינו שיסתיר אותם בהסתר גדול שלא יתגלו ולא יתראו עוד, ואיך יאמר האדם שהש"י חפץ בלימוד חוב על האדם ולהפיח חטאו, אם אמנם כי צוה הש"י להוכיח איש את עמיתו ולהרחיקו מכל רע כפי היכולת, זה אינו רק במקום שיודע שיוכל להסיע אותו מזה בטוב, או ע"י תפלה שיעורר רחמים עליו שיוחזר למוטב, אך באם לא יוכל להסיר אותו צריך ללמוד זכות עליו ולא לקטרג עליו, כי אין אדם יכול לדון את חבירו לכף חוב כי פן יצר חבירו גדול מיצרו, או פן הדבר הזה מותר לו, כי יש הרבה דברים שלאדם אחד אסורים ולאדם אחד מותרים.

ונח מצא חן בעיני ד' (בראשית ו ח). אפשר יש לרמז כי הנה י"ג מילואי הויה, נגד י"ג חדשי השנה. והנה מילוי יוד הי ואו הה בגימטריא ח"ן, הוא נגד חודש כסלו שבו היה ירידת הגשמים ותגבורת המים. והנה הי"ג מילוים הם נגד הי"ג מדות שבתורה ונביאים, והנה המדה הט' הוא נגד המדה לאלפי"ם (שמות לד ז). ובנביאים נגד ותשליך במצולות ים כל חטאתם (מיכה ז יט). ונח מצא ח"ן, דהיינו מאותו השם שהיא מילוי ח"ן, וניצול בחודש כסלו מתגבורת המים. וזהו ונח מצא ח"ן בעיני ד', ר"ל מילוי הויה, [והנה ח"ן ונ"ח, ר"ת "נר "חנוכה, שהיה גם כן בכסלו]. והנה ס"ת הפסוק, הוא גם כן ח"ן אי"ה, ר"ל השם ח"ן שהוא במילוי אי"ה, היינו יודין אלפין ההין, ואי"ה מרמז לג' ראשונות שמשם נשפע לו שפע הרחמים להזכירו לטובה. [עוד יש לרמז ח"ן הוי"ה, בגימטריא חנו"ך שמצא ספרא דחנוך וביה אשתדל כנודע (זוהר ח"א נ"ח ע"ב)]. על פי הדברים האלה י"ל עוד הנה השם הנ"ל, מילואו גימטריא ל"ב, הנה הרשעים דור המבול נתהפך להם מדת הרחמים לדין. וזה יאמר וינחם הויה כי עשה וכו' (בראשית ו ו), שהוא הפשוט משם הנ"ל, ויתעצב אל לבו הוא המילוי משם הנ"ל, מה שאין כן נח מצא ח"ן שהוא הפשוט והמילוי, והבן נ"ל. והש"י יראנו נפלאות מתורתו: