ליקוטי מוהר"ן
הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה לְתוֹךְ מַלְכוּת, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בִּבְחִינַת אֵי פֶה – סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, צָרִיךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי בָּתִּים לִהְיוֹת אֶחָד. בֵּיתָא עִלָּאָה. נִקְרָא סֹלֶת לְמִנְחָה. מִנְחָה, זֶה בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת (ברכות כו:): יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה. סֹלֶת, לְשׁוֹן (תהילים קי״ט:קי״ח): סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, שֶׁבֵּיתָא עִלָּאָה מַמְתִּיק וּמְשַׁבֵּר הַדִּינִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'.