ספר המדות
אשרי איש שישמע לדברים האלה לקיים ככל הכתוב בו: לעולם לא ימוט. וענתה בו צדקתו כיום מחר כי יבא על שכרו. במדה שאדם מודד בה מודדין לו. אשרי הבוחר בחיים ישלם ה׳ פעלו. אם ללצים הוא יליץ לא יעשר ולא יקום חילו. אוי לנפשו כי גמול ידיו יעשה לו. ולא יטה לארץ מנלו. טוב לפני האלקים ימלט ממנו מה רב טוב הצפון למולו. בשמחתו לא יתערב זר נפש עמל עמלה לו: תשתפך נפשינו אל ה׳ לשום חלקינו עמו להסתופף בצלו. ולא יאשמו כל החוסים בו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו:
תפארת שלמה
(תהילים קי״ב:ו׳) לזכר עולם יהי' צדיק. הנ"ל דהנה רמז זכר עולם הוא בחי' היסוד דו"נ זכר הוא בחי' הזכרות ועולם היא השכינה כנודע וזש"א בחי' היחוד הזה של זכר עולם הוא ע"י הצדיק זה יוסף. וזהו שנאמר זכרנו לחיים הוא רמוז ג"כ זכרנו הוא בחי' הזכרות והשפעה לחיי"ם הוא ר"ת ח"י יסו"ד מלכו"ת. דהנה בחי' היסוד והיחוד נקרא ח"י כמ"ש איש חי. וכן חי חי הוא יודוך. והוא שכתוב גלה כבוד מלכותך עלינו וכו' לעיני כל חי וקרב פזורינו מבין הגוים. ר"ל לעיני כל חי מוסב על הצדיק שנקרא כל חי כנ"ל. וגם לעיני רמוז ליסוד שהוא תלוי בעין. וז"ש לעיני כל חי וקרב פזורינו ר"ל כי קרוב קיבוץ הני"ק המפוזרים הוא ע"י הצי"ע שנקרא כל חי וכמ"ש עוד יוסף בני חי במצרים והוא ליקט כל כסף רמז לני"ק המפוזרים במצרים. וזה הי' כוונתו של יוסף הצדיק כל הימים להחיות ולקיים כל ישראל להיותם שמורים בבחי' היסוד כמוהו. והוא שאמר את אחי אנכי מבקש את אח"י רמוז א' ח"י להמשיך מבחי' אלופו של עולם לבחי' ח"י הוא יסו"ד אנכי מבקש. וזה שנקרא יוסף לאמור יוסף ד' עליכם ככם אלף פעמים. וזהו הענין שלא צוה את בניו לקברו בא"י מיד כי רצה להיות עם בנ"י תמיד לשמרם לכן צוה להוליך עצמותיו עמהם כשיצאו. וז"ש הים ראה וינס ואמרו רז"ל ארונו של יוסף ראה. ויש לדקדק בדבריהם ז"ל שאמרו ארונו של יוסף ולא אמרו עצמותיו של יוסף ראה כי מה הרבותא בארון. אך הנה יוסף הצדיק הוא שפעל ועשה את לבב כל ישראל להיות לבבם קודש כקדושת הארון כמו הארון שהיו הלוחות בו. כן ע"י קדושת יוסף צי"ע היו בנ"י תוכם מלא בתורה ועבודה כמ"ש כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' וזה הי' מבחי' קדושתו של ארונו של יוסף ארון הברית הים ראה וינס כנ"ל. והנה זהו הרמז במאמר הנביא וראה עצם ובנה עליו ציון. דהנה עצמות יוסף הם היו בתיקון אדה"ר. וזהו עצמו"ת ע"ץ מו"ת תיקון עץ הדעת שנאמר בו ביום אכלך ממנו מות תמות וז"ש וראה עצם אדם ר"ל תיקון לאדה"ר ובנה אצלו ציו"ן גימ' יוס"ף ע"י בחי' יוסף צי"ע נעשה התיקון לחטא אדה"ר. ועפ"י מה שבארנו יובן ג"כ מאמר חכז"ל שאמרו קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף וקשה זיווגו של אדם כקריעת י"ס. דיש לדקדק למה תפסו בלשונם כקריעת י"ס ולא בדבר אחר הקשה. אך זה רמוז על בחי' הצי"ע שיעשה התיקון למעלה והוא הגורם היחוד בעולמות העליונים. והנה בקריעת י"ס שאז ע"י ארונו של יוסף הים ראה וינס ונעשה אז היחוד ע"י בחי' צי"ע כן לעולם קשה זיווגו של אדם רמז לאדם העליון קשה היחוד רק ע"י הצי"ע כמו קריעת י"ס. וזה ג"כ קשה מזונותיו של אדם הוא המשכת הארה והחיות לאדם בעליונים כקריעת י"ס ע"י הצי"ע. וזה הענין של משיח בן יוסף ומשיח ב"ד שהוא רמז על היחוד דו"נ. וזה המבואר בכוונת האר"י ז"ל בכוונת ברכת ולירושלים עירך וכסא דוד וכו' שצריך לכוון להתפלל על משיח בן יוסף שלא יהרג דהנה בכל אחד ואחד מבנ"י יש בו בחי' משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כמבואר בספרים והוא בחי' דו"נ כמ"ש זכר ונקבה בראם. לכך הנה צריך להתפלל על בחי' היסוד שבו שלא יאבד שזהו נקרא בחי' מיתה כמבואר בספרים. והוא שכ' ויתנכלו אותו להמיתו. ר"ל ע"י הנכלים וערמימות ומחשבות זרות שמחשב האדם גורם אותו להמיתו להמית בחי' האות שלו כי ע"י תאוות רעות חלילה בא לידי עבירה וע"ז שהזהיר הכתוב לא יהי' כלי גבר על אשה ר"ל שלא יהי' מחשבות אדם לחשוב על שום אשה ולשון כלי גבר מחשבות גבר כמ"ש וכילי כיליו רעים. וכן ויתנכלו. אבל אם לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אז למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי תוכלו לעבוד הש"י בתורה ותפלה כנכון. כי העבירה פוגמת אח"כ המחשבה של תפלה שלא יכול להתפלל אחרי' כמו שבארנו בפי' המרבה שיחה עם אשה בוטל גם אח"כ מדברי תורה פי' התורה מתבטלת אצלו ע"י המחשבות זרות. וכן הובא מעשה בשם האלקי האר"י ז"ל שפ"א התפלל במנין עם הרב הגדול מהר"ם גלאנטי ז"ל ואחרי כלות הצבור התפלת י"ח המתינו על מהר"ם ז"ל שיגמור גם הוא תפלתו. אז ענה האר"י ז"ל הנה הם ממתינים עליו והוא מחשב בתפלתו על חמור ואוכף. ואח"כ הודה מהר"ם ז"ל כי באה זה במחשבתו בשעת שים שלום והי' זה כי בעש"ק העבר הוצרך מהר"ם ז"ל ליסע על ברית מילה ובחפזו לדרכו לקח לו חמור ואוכף שהי' בתחתיתו של אוכף שעטנז לכן העבירה הזאת פגמה מחשבתו. אעפ"י שהי' שוגג ולא ידע בדבר ולא נהנה מעבירה והי' טרוד בטרדא דמצוה בכ"ז לא נמחל לו לגמרי. עאכ"ו שלא יעשה האדם שום עבירה בזדון ולא יפגום מחשבתו בשעת התפלה רק בלתי לד' לבדו. אמן.