Chasidut על תהילים 17:14

מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וְכוּ'. אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ וְכוּ' (תהילים י״ז:י״ד).

מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וְכוּ'. אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ וְכוּ' (תהילים י״ז:י״ד).

כתיב (תהילים י״ז:י״ד) וצפונך תמלא בטנם, שיש למנוע מלהסתכל בדברים הגשמיים הטובים, ומכל שכן מלהסתכל בנשים יפות, שהוא מסתכל עבור חמדתו, ונמצא שבזה הראייה עובד את עצמו וזהו כעובד עבודה זרה (עיין זוה"ק קדושים דפ"ד ע"א) ומזה ההרהור בא לו ח"ו עבירה בלילה, ונותן כח בקליפה ונתעברו ממנו, וזהו וצפונך מה שאתה צופה בעבורך, דהיינו על אשה ביפיה, שאינך מסתכל אלא בעבורך, ובזה הראיה נותן כח בהם, ועוד אם יעשה זה קודם שיוליד בן, יהיה זה הבן שורשו בכחם, ועל דרך מה שכתב האר"י ז"ל בפסוק כבד את אביך (בפ' יתרו) שדרשו חכמינו ז"ל (כתובות דק"ג ע"א, זוהר קדושים דפ"ג ע"א) לרבות אחיך הגדול, והטעם באח הגדול, הוא כמו ענף הגדול שבאילן, ומענף עצמו יוצא עוד ענף אחד, נמצא זה הענף יש לו יניקה מן ענף הראשון, כן אח הקטן יש לו יניקה מן האח הגדול, לפי זה אם נותן כח מעיקרא בקליפה ואחר כך נולד לו בן, אזי בזה הבן הוי כמו הענפים הנ"ל שעיקר הכח הוא בהם, והבן הוא כמו יתרון וזהו (תהילים י״ז:י״ד) והניחו יתרם לעולליהם, אלא כך יש לנהוג בהסתכלות, אם הסתכל בפתע פתאום על אשה יפה יחשוב במחשבתו מנין לה זה היופי, הלא אם היתה מתה לא היה לה עוד זה צורת הפנים, אם כן מנין לה זה היופי על כרחך זה בא מכח אלהי המתפשט בה, הוא נותן לה כח היופי והאדמימות, נמצא שורש היופי הוא כח אלוהיי ולמה לי למשוך אחר החלק הלא טוב לי להתדבק בשרשא ועיקרא דכל עלמין ששם כל היפויים, וכן מה שמסתכל בשאר גשמיות כגון בכלי יחשוב מנין בא לכלי זה הנוי והצורה על כרחך החומר הוא הפסולת והנוי והצורה הוא הרוחניי והחיוני מזה הכלי, והוא ג"כ חלק אלוהי ממעל, וכן כשאוכל יחשוב שהטעם והמתיקות של דבר מאכל ההוא בא מכח חיוני והמתיקות של מעלה שהוא חיותו, ובדומם יש גם כן חיות, שאנו רואים שיש לדומם ההוא קיום ועמידה, נמצא שיש בכל מקום חיות אלוה ממעל.