ליקוטי מוהר"ן
כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ אֱמוּנָה, אָז יוֹרְדִין גְּשָׁמִים וְצוֹמְחִים עֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ רְפוּאוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין גְּשָׁמִים, וַאֲזַי אֵין רְפוּאָה.
ליקוטי מוהר"ן
פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי. מְעָרָה – הַיְנוּ בְּחִינַת דְּבֵקוּת, בְּחִינַת: כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת (מלכים־א ז). מִתַּחְתַּי – הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמֶת. בִּבְחִינַת (תהלים פה): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח. כִּי טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (משלי כ״ב:ט׳), וְהַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ה:ט״ז): הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹקֵי אָמֵן;
כתונת פסים
העולה מזה, כי איש צדיק כשר וישר, היודע להשתמש בסמים הממיתים להחיות הנפשות, לפעמים ותשלך אמת ארצה, שלא להשתמש בו, רק בשקר ובכזב מפני השלום וכיוצא, ולפעמים אמת מארץ תצמח (תהלים פה, יב) - להגבי' אמת מארץ להשתמש בו. מה שאין כן הרשעים, כי דור תהפוכות המה, שהחשך אשר הכסיל הולך בו מכסה עליו דרך היושר, ובמקום שצריך אמת להשתמש בשקר וכו'.