באר מים חיים
ויושע ה' ביום ההוא וגו'. לכאורה זה מיותר אחרי שכבר הודיע שבא סוס פרעה ברכבו לתוך הים וישראל הלכו ביבשה, הנה ודאי אשר הושיעם ה', ואמנם הנה נודע לכל, אשר חסדי המקום ברוך הוא וברוך שמו מכונים על שם יד הימין כמו שאמר הכתוב (תהלים צ"ח, א') הושיעה לו ימינו וגו' וכדומה, ואומר (תהלים קי"ח, ט"ו) קול רינה וישועה באהלי צדיקים ימין ה' עושה וגו', והטעם שהחסדים מכונים על שם הימין, כי החסדים נעשים בעשיית השלימות ובזריזות ובכל האופנים לטובה, כמו האדם העושה דבר ביד ימינו שנעשה הדבר על נכון בטוב בעשיה שלימה, כי האל הטוב החפץ חסד כאשר עושה החסדים הנה עושאם בשמחה ובנחת ובטוב לבב, ועל כן עושה אותם על צד היותר טוב, מה שאין כן בחינת הדין מכונה על שם השמאל, כי הוא נעשה בעל כורחו שלא ברצון השלם ועל כן נעשה כבחינת העשיות אשר בשמאל שהוא בעצלות ואיננו בשלימות, ועל כן מבואר בכתבי האר"י ז"ל בכמה מקומות (ועיין בכוונת נטילת ידים) אשר הימין נקרא יד הגדולה, כי בעשיית החסדים הנה גדול ה' ומהולל מאוד וקול רינה וישועה באהלי צדיקים כשנעשין החסדים בעולם, ושמו הגדול והקדוש נתגדל ונתקדש ונתפאר בפי כל וכולם מודים לאל הטוב והמיטיב שכך מרחם על עולמו וכך וכך עושה להם בידו הגדולה חסדים הטובים. מה שאין כן בעשות ה' משפט ודין בבני אדם, אף שבאמת גם זה טובה הוא מהטוב ומיטיב כאשר הארכנו בזה בכמה מקומות בארבעה בחינות שיש בהם וכולם על צד החסד הגמור שהוא, או שהם יסורין של אהבה ממש שאינן באין על שום עוון וחטא רק כדי להרבות שכרו בעולם הבא על ידיהם כמאמר חז"ל (ברכות ה'.) שנודע אשר ודאי כל יסורי עולם הזה בשבעים שנות חיי האדם לא יעמדו כנגד רגע אחד טוב עולם הבא שהוא הנאת הצדיקים אשר מחזה שדי יחזו ונהנין ונשבעין ממראות זיו השכינה עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה ס"ד, ג'), או שבאין לשם מירוק עוונות כמאמר חז"ל (שם) נאמר ברית במלח וכו' מה מלח ממתיק הבשר אף יסורין ממרקין עוונותיו של אדם והוא בשביל שלא יצטרך לעונשי גיהנם, אשר המשכיל יבין מעצמו שאין כל יסורי הגוף שבעולם נחשבין לרגע אחד יסורין לנפש בגיהנם, או שבאין בכדי להזכיר האדם שישוב לבורא בתשובה על עוונותיו כי זה כל האדם ההולך בשוק וטרוד במזונותיו יומם ולילה וכבר נשכח מאתו לזכור בבורא עולם לעבוד עבודתו ולשוב עדיו אחרי כל תועבותיו אשר יעשה תמיד בשווקים וברחובות שאין להם מספר וערך ואם יספרם מחול ירביון, שהוא גזל וגניבה ורמאות והסתכלות באשה ושנאת ריעים ולא תקום ולא תטור ולשון הרע ושקרים וחנופה וליצנות וכדומה שאין להם שיעור כלל, וכשבאין אליו מעט יסורים הוא נזכר מעט שיש בורא עולם, וצריך לשוב אליו לעבוד אותו וכמאמר חז"ל (סנהדרין ק"א.) נענה ר' עקיבא ואמר חביבין יסורין וכו' עד לא העלהו למוטב אלא היסורין, ועוד יש בחינה אחרת ולא נאריך בהם.