Chasidut על תהילים 102:10

וְעַל־כֵּן חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁין נִקְרָא מַסֶּכֶת, זֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ב:י׳): וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי; שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹךְ הַמַּשְׁקֶה בִּבְכִי, כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קל״ז:א׳): עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמוּד בַּבְלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְשִׁיבוֹת, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂין נְהָרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: גַּם בָּכִינוּ – כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, בִּבְחִינַת: וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי, כַּנַּ"ל:

ואמרו רבותינו ז"ל (בגמרא ע"ז ד"ד ע"ב וד"ה ע"א) לא היה דוד ראוי לחטוא אלא להורות תשובה שאם יחטא יחיד כו', והנה כמו דוד אף על פי שאמרו רבותינו ז"ל (שבת דנ"ו ע"א) כל האומר דוד חטא טועה כו', אף על פי כן התענה כ"ב שנים ובכל יום אמר אפר כלחם אכלתי ושיקויי בבכי מסכתי (תהילים ק״ב:י׳) וכוס דמעות (תנא דבי אליהו רבה פרק ב'), ואנחנו העוברים לפני כסא הכבוד היום, כבני מרום, שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה די"ח ע"א) כחיילות של בית דוד, נלמד מאדונינו דוד לבכות ולשוב מחטאים, וכן רבים, ילמדו מעושי העגל דור המדבר שהן רבים, ועשה אהרן להשיב רבים מעון קשר ידיו בברזל וסיבב מחנה ישראל וצעק ובכה, עד שחזרו כולם בתשובה ובכו עמו, כמו שכתוב במדרש (עיין עיקר הלשון בתנא דבי אליהו רבה פרק י"ג), וכן אנחנו נהיה מקישים אתרעי דדמעה לשוב מחטאינו:
(כש"ט ח"ב די"ג ע"ב).