בית יעקב על התורה
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וגו' ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה וגו'. זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על ה' וגו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר. אם תשיב משבת רגלך, היינו שלא תעשה מעשה שהגוף יעשה אותו מעצמו בלא חשבון ומחשבה. והוא שלא יטריד האדם את עצמו בעסקים שהם מטרידים דעתו ושכלו. וזהו כונת הכתוב, אם תשיב משבת רגלך, היינו שהרגלים שהם סוף הגוף ורחוקים מכח המחשבה, גם המה יהיו נכללים תמיד שלא ירוחקו מדעת וחשבון שבראשאכמבואר בתפארת יוסף שבת חוה"מ סוכות ד"ה ויעקב: אמר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה אשר אדם בעבודתו צריך להרגיל עצמו בעבודה על כל אברי פעולותיו, שכל אבריו ירגישו מהקדושה, שאפילו הרגל שהוא רחוק מן המחשבה שבראש, יכניס בו ג"כ קדושה מהמחשבה שבראש, שבהגיעו חוץ לתחום ירגיש הרגל בעצמו שעד פה היה רצונו ית' לילך ולא יותר. וזה אם תשיב משבת רגלך. עיין לעיל פ' נח אות א, לקמן פרשה זו אות סב ובהערה קנח שם. פ' וישב אות א, ב, פ' ויחי אות ו.. כי כן הוא הטעם משיעור ארבע אמות שנתנו חכמים לשובתי שבת (עירובין מח:, תנחומא במדבר) כדי שיטול חפץ ממרגלותיו ויניח מראשותיו. ממצוא חפצך, היינו שלא תרצה ביום הזה להתפשט חפציך וקניניך רק תכניס כל קניניך למסרם להש"י, כי רק ביה בעי לאשתדלא כדאיתא בזהר הק' (בשלח מז:). ודבר דבר, היינו כדאיתא בזוהר הק' (אמור קה.) הרהור לא עביד מידי. כי באמת גמר כל ענין במעשה הוא רק מהשי"ת, כי בלתי רצונו לא יעשה שום דבר בעולם, ולזה נאסר דיבור בשבת, כי דיבור הוא גמר המכוון ונחשב כמעשהבנתבאר בסוד ישרים פורים אות יב ד"ה ועל זה: כי עיקר הגמר הוא רק כאשר בא בדיבור ובמלולא, שאפילו מה שיצא לפועל במעשה, כל זמן שאין מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו אין בזה שום גמר, כי יכולין עדיין לפרש בה פירושים שונים. משא"כ אחר שבא במלולא אזי נגמר הדבר ושוב אין לשנות בה שום פירוש רק כפי משמעות הדיבור. עיין עוד לעיל פ' נח אות ז, לקמן פ' ויגש אות א, תפארת יוסף חג הפסח ד"ה רבן גמליאל, פ' נצבים ד"ה אתם נצבים [ג]., אבל הרהור לאו כלום עביד, ורק במחשבה הניח השי"ת מקום לאדם להתגדר בו, וכמו שכתוב (תהילים צ״ד:י״א) ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל, ואם מחשבותיו טובים הם אז הם הבל דעלמא קאים עליה, כדאיתא בזוהר הק' (ויצא קמו:), ועיין סתרי תורה (ויצא דף קנה:) כל מלין דעלמא אזלין בתר מחשבה והרהורא, ומבאר שם דלרעה אין ההרהור רק כשמצטרף למעשה, וכן מצטרף לטובה למעשה, אז פועל ביותר בהרהור ומחשבהגעיין במי השלוח ח"ב פרשת ויקרא ד"ה אל פתח: אם יש לאדם רצון ומחשבה טובה הוא מיד לפני ה', אכן זה הוא מצד המחשבה, אבל מצד הגוף שהאדם הוא מורכב בגוף שחפץ בהסתרה ובקל יוכל לשכוח רצון הטוב, לכן העצה היא להביא את הרצון והמחשבה לידי מעשה, כדי שיתקיים אצלו.. אז תתענג על ה', היינו שיהיה האדם דבוק ומקושר בגבוה מעל גבוה, ואז תתענג, כי עונג הוא ההיפך מנגע, ונגע הוא כדאיתא בזוהר הק' (תזריע דף מט:) נגע צרעת סגירו דנהורא עלאה, היינו שהוא מוסגר ומושקע בהדבר שהוא חושק ואינו יכול לזוז ממנה, ועונג הוא היפך מזה, שנפתח לו אור חכמה עליונה ויראה איך הוא מקושר במקום הזה בכל עניניו, וצריך האדם למסור בחזרה כל הכחות שלו, להשי"ת ביום הקדוש הזה, כדאיתא בזוהר הק' (בשלח מז.) וקראת דיזמין ליה. ומי שכופף עצמו תחת שעבוד ועול מלכות השי"ת הוא מנושא על כל והוא בן חורין היותר גדול, וזהו עיקר העונגדוכדאיתא בהקדמת תקוני הזהר (יב.): ענ"ג שבת בהפוכא נג"ע, מאן דאית ליה ולא מקיים ליה, אתהפך ליה לנג"ע.:
אגרא דכלה
והאדם ידע את וכו' (בראשית ד א). הנה בהפסוק הזה יש לדקדק, א', מהו והאדם, הוה ליה למימר וידע האדם. ב', ותלד את קין, משמע שהולידה את קין הידוע ואנחנו לא נדע כלום, הוה ליה למימר ותלד בן ותקרא שמו קין. ג', ותאמר קניתי, הוה ליה למימר כי אמרה קניתי. ד', ריבוי האתין, והנה ריבוי האת דקין, קיימו וקבלו רז"ל (ב"ר פכ"ב ב') שמרבה תאומתו, אבל "את "חוה, "את השם, לא נדע ריבויים. ה', צריך להבין אמירתה קניתי איש מאי הוא. ו', למה אמרה היא ולא אדם. ז', בפסוק (בראשית ד) ב' גם כן נאמר את הבל הידוע, ולא נאמר גם כן הטעם מפני מה נקרא הבל. והנ"ל כי הנה קיימו וקבלו רז"ל (שבת קמ"ו ע"א) שהנחש הטיל זוהמא בחוה, והנה על ידי כך מאותה הזוהמא הוכרחו התולדות להיות פגומים, על כן רצה אדם על כל פנים לתקן להפריד הרע בפני עצמו והטוב בפני עצמו, וכבר נודע (זוהר ח"א נ"ד ע"א) קין נקרא על שם קינא דמסאבותא, עד כי יתוקן מדור אל דור כנודע, וזה גם כן רצה האדם שיתוקן הכל. והנה נודע שחיות כל העולמות ושפעם וקיומם, נמשכים מעולם המלבוש על ידי צירופים שונים מרל"א אלפ"א ביתו"ת, אשר החיות הפנימי שלהם הם ד' שמות הויה ב"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בסוד "יהי "אור (בראשית א ג), בגימטריא רל"ב, בסוד שאמרו חז"ל (זוהר ח"ב קס"ב ע"ב) "רחמנא "לבא "בעי, ר"ת רל"ב, הוא הלב והחיות הפנימי של כל העולמות. והנה אדם כיוון בזיווגו כוונות גדולות ונוראות בכדי לתקן הכל, והועילו מעשיו להפריד קין קינא דמסאבותא בפני עצמו והבל בפני עצמו, "הבל הוא סוד הבל הפנימי והחיות הוא מילוי שם מ"ה, שהוא החיות בסוד "ואתה "מחיה את כולם (נחמיה ט ו), "מחיה בגימטריא ס"ג, והמילוי בגימטריא הב"ל. ונרמז בספר ברית כהונת עולם שאותיות "הבל נטפלין לחיים בנוסח זכרינו שאומרים בעשרת ימי תשובה, שהוא "לחיים "בחיים "החיים, והבן. והנה זה כל האדם צריך לכוין בזיווגו, ליחד הדודים שלמעלה שהם אתוון וה', וצריך להשפיע האותיות המושפעים בו מרל"א אלפ"א ביתו"ת בחיות הפנימי רל"ב, להוליד בדומה בן עוסק בתורה הנשפעת מעולם המלבוש, ועל ידי שיתכוון כל זה במחשבתו, והתענוג הגופני משליך מעליו, יופרד הרע ויוליד בנים עוסקים בתורה. וזה יאמר "והאדם ידע "את חוה אשתו, ר"ל אדם כיוון לחבר וליחד אתוון ו"ה את חוה אשתו, והכוונה עוד והאדם י"ל האדם הידוע, דהיינו אותיות "אדם חיבר עם אותיות "חוה, דהיינו בהכאה בהתחבר כל אות בחבירו שכנגדו, כזה אדם חוה, דהיינו א' פעם ח' הרי ח', ד' פעמים ו' הרי כ"ד, מ' פעמים ה' הרי ר', סך הכל רל"ב. והכוונה והאדם, ר"ל (אותיות אדם), ידע (ר"ל חיבר), את חוה (ר"ל עם אותיות "חוה) אשתו (בדרך התחברות כנ"ל), ולא הועילו מעשיו לתקן את "קין תיכף, רק מחמת שלא כיון להנאתו והפריד הנאת ותענוג הגשמיי ממחשבתו, רק היתה במעשיו צורך גבוה, נתפרד גם כן קין (קינא דמסאבותא) מהב"ל, (הוא החיות וההבל המחיה את כולם הנשפע בכל העולמות והנבראים, והבן). והבן לפי זה הפסוק שאמר דוד גלגולא דאדם (עיין במ"ר פי"ד י"ב), י"י יודע מחשבות "אדם כי המה "הבל דייקא (תהלים צד יא), (והועילו מעשיו גם כן שיתוקן קין באחרית). וזהו ותהר ותלד "את "קין, שקודם בואו לעולם היה נקרא "קין, להיות בו זוהמת הנחש קינא דמסאבותא, ואף על פי כן יתוקן שנתפרד ממנו אחר כך גם כן חלק הרע, ונתגלגל במצרי שהרגו משה, והטוב נתגלגל ביתרו שהרביץ הוא ובניו תורה בישראל, וזהו מחמת טוב הכוונה של אדם לאותיות התורה שבעולם המלבוש ולהחיות הפנימי של העולמות. וזהו ותאמר קניתי איש את י"י, הלשון משתמע לתרי אפי, א' רצתה לומר קניתי איש את י"י, דהיינו נקנה לי איש ובעל שיודע לכוין את ד', היינו אתוון ושמות הויה ב"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כנ"ל, ורצתה גם כן על "קין שנקנה לה באחרית לטוב על ידי הכוונה לטוב, "והאדם "ידע "את חו"ה, ס"ת בגימטריא תפלה שהתפלל להש"י שיוכשר זרעו: