וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃
ערבי נחל
וירא ה' באהל בעמוד ענן ויעמוד עמוד הענן על פתח האהל ויאמר ה' אל משה הנך שוכב כו'. יש לדקדק, למאי נפקא מינה הודיענו שעמד עמוד הענן על פתח האהל, ומאי נפקא מינה אם היה הענן באהל עצמו או חוץ לפתח האהל. וכדוגמא זו מצינו בפרשת בהעלותך גבי ותדבר מרים ואהרן במשה כו' ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם כו' ושם קשה ג"כ ממש כמו כאן, למה קרא שלשתן לאהל מועד מאחר שלא דיבר רק לאהרן ומרים, וכן הקשו שם המפרשים, (ועיין ישוב ע"ז בס' העקרים מאמר ג' פרק י"א ע"ש), גם קשה למה הזכיר שעמד הענן על הפתח דוקא ומאי נפקא מינה, והרי שם בפרשה הקודמת גבי הזקנים כתיב ויעמד אותם סביבות האהל וירד ה' בענן וידבר אליו כו' ולא כתוב שם אם עמד בפתח האהל או לא, ולמה כאן ביאר שעמד בפתח האהל, וגם בפרשת קרח ובכמה דוכתי שנגלה ה' בענן באהל מועד לא נזכר בשום מקום שעמד פתח האהל דוקא, והוא דבר תמוה וטעמא בעי מדוע נשתנו אלו שני המקומות לבאר בהם שעמד בפתח האהל. גם קשה למה קראם שיצאו מאהל מועד וכן הקשה שם רש"י ז"ל.