וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
ערבי נחל
דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהי לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. וארז"ל בראש השנה (דף כ"ט:) כתוב אחד אומר זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה (היינו בפרשת פנחס) כאן בראש השנה שחל בשבת דאין תוקעין בשופר ולז"א זכרון תרועה. והקשו המפרשים כיון דמיירי הכא בשבת למה קאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו הא בלאו הכי אסור במלאכה מכח שבת והיא באמת קושיא אלימתא.
ערבי נחל
והנה היודע בעברונות יעיין בעיגול דרב נחשון גאון ויראה כי בכל עת שקביעות השנה הוא ז', דהיינו שראש השנה חל ביום ז' היינו בשבת, אז יהיו החדשים שלמים זולת בשנת עיבור לפעמים ואז אין קפידא כי אז בלאו הכי קרובים שנות החמה לשנות הלבנה זולת מעט מעט מיעוטא דמיעוטא ימצא איזה פעם שלא יהיו שלימים, וזהו דוקא כשחל ערב פסח בשבת והוא דבר שאינו שכיח כידוע, אבל כשר"ה חל ביום אחר מימות השבוע יהיו על הרוב החדשים חסרים או כסדרן ומיעוטא דמיעוטא שיהיו שלמים, גם נודע מה שארז"ל בראש השנה כי בפרשת אמור כתיב זכרון תרועה ובפ' פנחס כתיב יום תרועה ומשני דהכא מיירי שחל ראש השנה בשבת להכי אינו רק זכרון תרועה ובפרשת פנחס מיירי שחל בחול להכי קאמר יום תרועה.
תולדות יעקב יוסף
ועפ"י ביאר קושיא ט' יבואר זה ג"כ שאם לא עשה תשובה ונוסף עון א' גם שעשה זכות א' נשאר שקול וכתיבה וחתימה אינו כ"א ברוב ודוק.