חסידות על בראשית מג:יד

וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃

ליקוטי מוהר"ן

וְעִקָּר רַחֲמָנוּת הוּא בִּבְחִינַת (בראשית מ״ג:י״ד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים – לָכֶם דַּיְקָא. הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיִּמְסֹר אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ. כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁגַּם הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה וְכָל הַיִּסּוּרִין הֵם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם, אֲפִלּוּ יִסּוּרִין קָשִׁים, הַכֹּל הוּא רַק רַחֲמָנוּת,
שאל רבBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד׳:ג׳): גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי (ישעיהו י״ג:ו׳), כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ג:י״ד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל־יְדֵי שֹׁד מִשַּׁדַּי, בְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – עַל־יְדֵי־זֶה: בַּת עַמִּי לְאַכְזָר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת כַּנַּ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

שפת אמת

בפסוק ואל שדי יתן לכם רחמים פרש"י מי שאמר לעולמו די יאמר די לצרותי כו'. להבין ענין משל הזה כי הוא גופא צריך ביאור מפני מה אמר הקב"ה לעולמו די. אמנם פי' העולמות הם התפשטות כח מאמרי השי"ת והנה עי"ז הי' בכח רוב המדריגות מזו לזו עד שנעשה עולם השפל הזה שנמצא התנגדות לקדושה. ועל זה ההתפשטות אמר השי"ת די. כי באמת זה נעשה בעבור עבודת הצדיקים להפוך מר למתוק ולברר האמת תוך השקר. אך כי לא הי' בכח אנשים לתקן כל כך. כענין מה שאחז"ל עלה בלבו לבראות במדה"ד ושיתף עמו מדה"ר. ולכן אמר לעולמו די מצד התעוררות הרחמים. וככל הדברים האלה שנעשה בכלל הבריאה. כמו כן הוא בעבודת הצדיקים אשר בלי ספק צדיק כיעקב תיקן כל אלה המדריגות. ובהגיע בסוף הוצרך ע"כ לבקש רחמים כאשר סוף גמר הבריאה הי' בצירוף הרחמים. וזה ענין מ"ש במד' לעת מצוא כו'. היינו כנ"ל שסוף התיקון צריך להיות ברחמים ובעזר הבורא. והנה הרגיש אבינו יעקב כי אין בכח אנושי עוד לעשות רק ע"י תפלה. וכל זמן שיכול לסבול בכח לא ביקש עזר. וז"ש מי שאמר לעולמו די והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy