דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כָּל־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
ישמח משה
או יאמר קודש ישראל לה' וכו' כל אכליו (ירמיה ב ג). על פי המבואר במסכת ע"ז (דף ע"א ע"ב ודף ע"ב ע"א) שם שרוצה להוכיח דמשיכה בנכרי קונה, ודחי דילמא משום צערא דישראל, ומקשי' מסיפא דנכרי מנכרי, ומשום זה מסיק דמשיכה קונה בנכרי, ועיין שם פירוש רש"י (ד"ה ולא) דלא נתן להישבון דישראל מחיל כו', עיין שם. ולפי זה קצת קשה אמאי נהרג בגזל בפחות משוה פרוטה לישראל כיון דישראל מחיל. והנ"ל בזה, דבישראל איכא טעם אחרינא, דהא ישראל לגבי נכרי הוי כקודש, ואיתא בפרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ה.) ואת אשר חטא מן הקודש ישלם (ויקרא ה טז), לרבות פחות משוה פרוטה להישבון, לקודש אין להדיוט לא, ועיין ברמב"ם פ"ו מהלכות מעילה דין ג' המועל בפחות משוה פרוטה משלם את הקרן וכו', ויראה לי שאינו לוקה, ועיין מ"ש פ"ב מהלכות מעילה דין ט"ו דאסור מן התורה כדין חצי שיעור, עיין שם. והנה ידוע דחצי שיעור נפקא מכל (ויקרא ז כג) כמבואר במסכת יומא (דף ע"ד ע"א). והנה מבואר ברמב"ם פ"ט מהלכות מלכים דין י', דבן נח נהרג על חצי שיעור, דלא נאמרו שיעורין אלא לישראל. ולפי זה י"ל אף דישראל מחיל ולכך אינו בתורת השבה, מכל מקום גבי הנכרי הוי כהקדש, ובו יש איסור דפחות משוה פרוטה מדין מעילה, ולא מדין גזל דמהני ביה מחילה, ואף דהוי רק חצי שיעור, מכל מקום בן נח נהרג. והיינו דכתיב לה', ויש בהן דין מעילה, לכך כל אוכליו יאשמו, כל דייקא, ר"ל אף בחצי שיעור דהיינו פחות משוה פרוטה רעה תבוא עליהם כמו שדרשו חז"ל ואין רעה אלא מיתה, דהיינו דנהרג עליו.