וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃
ערבי נחל
ובהנ"ל יבואר, כי אחרי ראות משה רבינו ע"ה שע"י מה שלא השתדל בזה להמשיך גדלות השגחת העיינין עיני ה', לבחינת קטנות העיינין בחינת עיני כל ישראל, לכן נענש לבלתי יביא את ישראל לארץ ישראל, לזאת הזהיר את יהושע בן נון בדבר, ואמר לו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, ר"ל שתתאמץ לחזק ולאמץ את הבחינה הנקרא עיני כל ישראל, ואתה צריך ליזהר בזה, כי אתה תביא את העם הזה אל הארץ כו', לכן צריך שתזדרז בזה והבן מאוד. דרוש לפרשת חקת ובלק תקס"ג בהפטרה (מיכה ה, ו) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם (מחוסר הבנה) והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר וטרף ורמס ואין מציל. יש לדקדק למה בפסוק ראשון לא כתב תיבת בגוים. ב' תיבת עבר מיותר. ג' ואין מציל, מדוע אין מציל מהארי הא פרשא קטיל אריה. גם צריך לדקדק מה ענין ב' משלים אלו לגשם ולאריה תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו כו' ועשיתי באף ובחימה נקם את הגוים אשר לא שמעו, שמעו נא את אשר ה' אומר קום ריב את ההרים כו' כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתווכח עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך, פירש"י מה הראשון לשון ריבוי הרבה טובות עשיתי לך, והשני לשון מעוט, ר"ל וכי הלאיתיך הרבה במצות. ויש לדקדק אטו המצות הם ח"ו יגיעה וליאות אצל ישראל, הלא כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע, ואילו היה נותן יותר מצות היינו עושים ג"כ, אלא שציונו בל תוסיף, אבל עכ"פ כל מצות שציונו אלהינו הוא אצלנו מציאה גדולה כמוצא שלל רב, ולא יגיעה וליאות ח"ו, ותו איך אמר מה הלאיתיך, כמקטין עניני התורה ומצות לעשותם בלי יגיעה, והאמת אינו כך, וכמ"ש האר"י ז"ל לעשות כל מצוה ביגיעה עד שיזיע, וארז"ל (סנהדרין כ"ו:) למה נקרא שמה תושיה שמתשת כחו של אדם. כי העליתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בו בעור מן השטים עד הגלגל. פרש"י ז"ל ומה שאמר הגלגל, לפי שהוא הספר של ארץ ישראל ודרך שם נכנסו והוא המקום הראשון שעמדו שם ישראל בבואם לארץ ישראל סמוך ליריחו כמפורש ביהושע.
אגרא דכלה
כי במקלי עבדתי את הירדן הזה (בראשית לב יא). נרמז בכאן ברמזי התורה שיעברו ישראל את הירדן בי' לחודש ניסן (יהושע ד יט), כי איתא בקרנים ובפירוש דן ידין שחודש ניסן נקרא "מקל, (עיין שם טעמו ונימוקו עמו), וכן הוא בגימטריא "מקל. נמצא נרמז "במקלי, "במקל י' עברתי את הירדן, דהיינו בי' לחודש ניסן עברו ישראל את הירדן בחרבה: