חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם׃
תולדות יעקב יוסף
ובזה יובן משנה הנ"ל מגורה שפנה ממנה חטי תרומה וכו' הכוונה כי בתיקון חטאיו ועונותיו הרומזים באות חט מן חטה ונשארה השכינה באות י' מן חטי תרומה שהופרש ממנה מוץ ותבן שאז יכול להרים השכינה ולהעלותה מן הגלות ע"י שבירר ופינה ממנה מוץ ותבן שנק' חטי תרומה מ"מ אין מחייבין ותו להיות יושב ומלקט אחת אחת לעיין ולחפש בכל חורין וסדקין רק עד שידו מגעת וז"ש אלא מכבד כדרכו וכו' והבן. ובזה יובן פסוק הנ"ל ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו דהיינו להרים השכינה ע"י שתיקן גם שאינו מלקט א' א' בחורין וסדקין אין עליו חטא כי בתיקן העקר נתקן גם הטפל ג"כ ולא נשאר עליו שום חטא והבן. והנה שמעתי ממורי זלה"ה כי תיקן בעלי תשובה העיקר הוא ע"י גדולי הדור שיכול להעלותו ולקשרו בשרשו וכו' ודפח"ח. לכך אמ' ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו דכתבתי במ"א פסוק אתם המתם את עם ה' ע"י ביאר ש"ס דב"מ הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם ע"י ביאר פ' הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם שיש בו ב' פרושים וכל א' יתלה החסרון בעצמו וז"ש עדת קרח אתם המתם את עם ה' כי מהם נמשך זה ובאמת זה אילו ובזה יובן ואת קדשי בני ישראל לא תחללו לתלות החסרון בהם רק שלא תמותו אתם נמשך להם איזה חטא כדי שיתחבר עמכם להעלותכם והבן.