חסידות על יחזקאל לו:כ

ויש לומר עוד בתפילת ר"ה דהנה אמרו ז"ל שישראל ואומה"ע יש להם מלחמה למעלה, היינו שאומה"ע באין ומקטרגין, והדין דאין מחוסר אבר יוצא למלחמה כברש"י שופטים כ' א', והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הטעם משום דמלחמת ישראל הוא בצלם אלקים שעליהם ומזה נופל אימה ופחד על אימה"ע ונופלים לפניהם לחרב, ומחוסר אבר שאין צלם אלקים שבו בשלימות ע"כ אינו יוצא למלחמה עכת"ד, והנה מחוסר אבר בנפש הוא ק"ו ממחוסר אבר בגוף, וע"כ איש החסר לו שלימות אברי הנפש מחמת חוסר קיום מצוה מתרי"ג מצות איך יבוא להתפלל בר"ה ולתקוע בשופר ולעמוד בקשרי המלחמה עם שרי אומה"ע, אך עצה היעוצה לזה היא לעשות הכל לשמה שבזה יש במצוה אחת כולל כל המצות כנ"ל, וע"כ תפילתינו בר"ה לא לצורך עצמינו אלא על כבוד מלכות שמים ובכן תן פחדך וכו' מלוך על כל העולם כולו בכבודך, ואפילו התפילות לצרכינו כמו זכרנו לחיים מסיימין למענך אלקים חיים, כי השפעת ישראל בבני חיי ומזוני היא כבוד שמים, יח"ו להיפוך הוא ח"ו חילול כבוד שמו כמ"ש (יחזקאל ל"ו כ') ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו, כאלו ח"ו קצור קצרה ידו מהושיע, וכאשר התפילות הן באופן זה אז נחשב כאלו קיימו כל המצות וצלם אלקים הוא בשלימות וישראל נצחין דינא ודידן נצח, אכי"ר:

ואמנם המדריגה אשר היא אחר יראת העונש היא בחינת כבוד אל, והוא, שיצא מיראת העונש ושאין ראוי כלל לשום העונש אל לבו רק הנני משעבד ומפקיר אותי ואת כל אשר לי וכל איברי וחושי וכל אשר בי וכל מציאותי נגד כבוד ה' ית"ש ונגד כבודו בטל כל מציאותי, א"כ יצא מיראת העונש ועובד ה' ונשמר מחטא בשביל כבוד ה' לבדו. ואם מתעכב במדרגה זו וגם ביראת העונש אשר היה לו מתחלה רק לא כבראשונה שמתחלה היה ירא מהעונש בעבור צער עצמו, ועכשיו אין צערו נזכר כלל לפניו שהרי כל מציאותו בטל לגמרי נגד כבוד ה', אלא שהעונש שבא על איש הישראלי בפרט ומכל שכן לכלל ישראל הוא היפך כבוד ה' כמשה"כ (יחזקאל לו, כ) באמור אליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו, אלא כבוד ה' הוא שיהיה טוב תמידי לישראל והרי זה ירא מהעונש בעבור כבוד ה' אם עובד הוא בשכל זה הרי העלה בחינת יראת העונש עצמה אל מדריגה שלמעלה ממנה, וזה דבר טוב מאד שבזה מוציא נצוצות קדושות מתוך הקליפה וכמו שיבואר אי"ה.