חסידות על יחזקאל לו:לא

מפטירין העצמות היבשות, וכתבו הגאונים משום דקבלה בידינו שבפסח יהי' תחה"מ, וי"ל עוד טעם דהנה ביום א' של פסח השיגו ישראל הארות גדולות למעלה מכפי מדריגתם, וממילא דבעוד שהי' אור הגדול שופע עליהם לא הרגישו מיעוט מהותם כמובן, אך אחר יום שניטלו מהם כל האורות הגדולים וחזרו למוחין דקטנות כמבואר בדברי האריז"ל, ממילא אז הביטו בעצמם מהותם האמיתית מה היא לעומת מה שהי' ביום אתמול והיו בעצמם כעצמות יבישות, וכמ"ש ביחזקאל ל"ו שלעתיד ראשונה יהי' קיבוץ גליות ואח"כ ונקוטותם בפניכם על עוונותיכם, שבעודנו בחושך הגליות אין אנו מרגישין עד כמה נתרחקנו ללכת מדרך האמת, אך אח"כ נבין בעצמינו, וכ"כ במצרים שבעודם במצרים אף שהיו במ"ט ש"ט כל דרך איש ישר בעיניו, ורק כשיצאו וטעמו וראו ביום הראשון את האור כי טוב, ואח"כ כשניטל מהם נשבר לבם בקרבם והיו בעצמם כלא היו וכעצמות היבישות שכבר הי' בהם לפני זמן כביר רוח חיים הוא קבלת האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ויצא מהם הרוח מחמת טומאת הגלות, ע"כ הבינו שהם מחוייבים להתחיל בספירה לטהר את המדות לשוב למעלותם הראשונה במ"ת ולהיות סוד ה' עלי אהלם:

והנה גאולתן של ישראל תלוי בתשובה כמפורש בכתוב, אך אי אפשר שישראל יעשו תשובה בעודן בגלותן כי כובד הגלות ברוחניות ובגשמיות מאטים את הלבבות ומאפילים את מאור השכל ומקצר את רוחם עד שאין בטבע האנושי לעשות תשובה ומה יעשה הקב"ה בראשונה יוציאם מהגלות לחירות גוף ונפש ואז בוודאי יעשו תשובה וכמ"ש ביחזקאל ונקוטותם בפניכם וגו' אך איך יתחיל הגאולה, שבלתי תשובה אין גאולה, ונראה כשהקב"ה יזכיר גאולת ישראל יתהוה שמחה גדולה ועוז וחדוה במקומו, וזה יגרום כביכול יציאה מן הסדר להקדים הגאולה להתשובה, ועי"ז תהי' הגאולה אף כשישראל בלתי ראוים ח"ו, כביכול כמו שהאדם כשהוא בשמחה סובל אף את שונאו, ואף שאין שייך זה בהשי"ת מ"מ כל מדותיו מדה במדה, ובזכותו של יעקב שכן הי' לפניו בהזכירו שה' יהי' לו לאלקים, ככה יעשה ה' לזרעו בגאולתן, ומעתה יובן הלשון מפתח לגאולתן של בנים כמו מפתח הפותח את סגירת המנעול, כן זה יפתח גאולתן של ישראל שהי' סגור מחמת חוסר התשובה: