חסידות על יחזקאל מח:לא

בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפלה ונסתפק השואל האיך לנהוג בנפשו בדברים כאלו, אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב אמנם זאת כבר נודע שארז"ל י"ג השתחויות היה במקדש נגד י"ג שערים ונרמז ביחזקאל לעתיד אי"ה שער ראובן א' וגו' כי אז יהיה קדושת ירושלים כקדושת המקדש העבר, והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט, וידוע שבהמ"ק מכוון כנגד בהמ"ק של מעלה ונמצא שיש לבהמ"ק שלמעלה ג"כ שער לכל שבט כמבואר בכתבי אר"י זלה"ה וכנגדן היו השתחויות שהן המשכות כנודע לבאים בשערים כתבי האר"י זלה"ה, והנה ענין התפלה היא כדי שיוכל כ"א לעלות בשער שלו. כי התפלה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות. והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג והוא כנגד תיקון הי"ב שהוא ונקה שהוא מקבל מכל הי"ב תקונים וז"ל והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הוא הכולל כולם היה די בזה. התשובה כי בזמן היו ידועים כל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי היה יותר טוב ליכנס בשער שלו והטעם כמוס עמדי ונרמז קצת ע"י נעים זמירות ישראל בתפלה לעני כי יעטוף. אמנם בזמן הזה שאינם ידועים השבטים (והראי' שיש כהנים ולוים בינינו והאיך יהיה לכולנו נוסחא אחת) ע"כ יאחוז כ"א דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש ולכן יהיה לעתיד לבא בירושלים כמפורש ביחזקאל כי יהיה ידוע לכל שבט ושבט יה"ר שנזכה לראות בבנינו בביאת הגואל ב"ב: