חסידות על ירמיהו כט:י

ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח (שמות ה ב). מה שתימה, דהך תיבת וגם אין לו ביאור. והנ"ל על דרך הפשט, כי בודאי היה מקובל ביד ישראל מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, וכשראו העבדות והעינוי שהתחיל עליהם במצרים, הבינו שזו היא הגזירה הקדומה הנ"ל, אך לא ידעו אמיתת החשבון איך ומה הוא, כי לא ידעו שמתחיל משנולד יצחק, רק כשיצאו אז הבינו החשבון מהיכן הותחל. וכן בגלות בבל דנאמר מפורש שבעים שנה (ירמיה כט י), אף על פי כן לא ידעו אם למלכות בבל, ואם לחורבן ישראל, ואם לגלות יהויכין, אם לגלות יהויקם, אם לגלות צדקיהו, כדאיתא במסכת מגילה (דף י"א:). וכן לעתיד אף שכעת קץ הימין מכל עין נסתר, אולם אחר שנהיה נגאלים, יתגלה לנו מפורש באר היטב איך הקץ נאמר להדיא בתורה ובנביאים ובכתובים. וזה לדעתי פירוש הפסוק (מיכה ז' (טו) ט"ו) כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות, ר"ל כימי צאתך וגו', שאז נתגלה לך ביאור אמירת הקץ ולא קודם אף שהיה מפורש, הכי נמי בגאולה העתידה אף שהוא מופלא ומכוסה לגמרי, בעת הגאולה אראנו גלוי ומפורש ביאור אמירתה לנביאים, והבן.