חסידות על ירמיהו מט:ט

אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עֽוֹלֵל֑וֹת אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃

אגרא דכלה

והמלאכה היתה די"ם (שמות לו ז). ג' במסורה. דין. ואידך בירמיה (מט ט) במפלת אדום אם גנבים בלילה השחיתו די"ם. ואידך בעובדיה (א ה) גם כן במפלת אדום הלא יגנבו די"ם. נ"ל כמו שבכאן נאמר שהמלאכה היתה די"ם, היינו ד"י שלהם היינו לפי כח המין האנושי, אבל המלאכה עצמה אין די, כי הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו אף כי הבית הזה (מלכים א' ח כז), על כן נאמר די"ם היינו שלהם כן בשידוד אדום הרשעה, הנה תחת הנחושת אביא זהב וכו' (ישעיה ס יז) , תחת רבי עקיבא וחביריו מה הן מביאין (ר"ה כ"ג ע"א), ממילא כל הפורעניות שיבוא עליהם על ידי בני אדם הוא רק די"ם, היינו די שלהם שאין כח הבשריי יכול לעשות השחתה ונקמה יתירה, עם כי הש"י ינקום נקמתו ונקמת עמו ונקמת עבדיו אשר שפכו דמם כמים ירא י"י וישפוט, כמבואר בפרקי היכלות (פ"ו) אשר יאמר לחבירו הא לך רומי וכל אשר בה בפרוטה ולא ירצה, כי ירדו נגעים מן השמים אפילו על כל מיני מתכות, עיין שם:
שאל רבBookmarkShareCopy