וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ (ס)
ערבי נחל
וז"ש כביכול וירד ה' לראות כו' ר"ל בבוא ית"ש להשגיח במעשיהם ושיקבלו עונשם על מעשה ההוא רצה בלי שיהיה רחמים בדינם אלא יקבלו עונשם בדין הגמור כפי מה שגרמו כדרך הרשעים שמהפכים כו' וכאמור וכביכול שם אדנ"י למעלה והיינו וירד ה', וזהו ג"כ בפסוק וירא ויאמר ה' זעקת סדום כו' ארדה נא רומז ג"כ לזה והבן וה' יכפר. וזה מרומז ג"כ במגילת קינות (איכה ב, א) איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל, כי נודע ששם הוי"ה ב"ה מדתו נקרא תפארת ישראל ויהיה פסוק זה כאמור בלשון שאלה איכה יעיב באפו מדת הדין שהוא שם אדנ"י את בת ציון ואיך לא הגין עליהם מדת הרחמים וע"ז השיב השליך כו' שהיה אדנ"י למעלה ע"י שגרמו כך במעשיהם כנ"ל. וזה מרומז ג"כ בפסוק (ישעיהו ד׳:א׳) ביום ההוא יסיר אדנ"י את תפארת כו' והבן.