כִּ֥י כָלָ֖ה וְנֶחֱרָצָ֑ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (ס)
בפרדס החסידות והקבלה
באותה שעה ירדה מלפניו אות כ מעל כסא כבודה, נזדעזעה ואמרה לפניו: רצונך לברוא בי את העולם, שהרי כבודך אני? כשירדה אות כ מכסא כבודו, נזדעזעו מאתים אלף עולמות ונזדעזע הכסא וכל העולמות נזדעזעו (ומטו) לנפול. אמר לה הקדוש ברוך הוא: כ״ף! כ״ף! מה את עושה פה, לא אברא בך את העולם, שובי למקומך, שהרי בך כליה – ״כלה ונחרצה״ (ישעיה י') נשמעה, שובי לכסאך והיי שם. אותה שעה יצאה מלפניו ושבה למקומה.