וְהִנֵּ֣ה ׀ שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג ׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃
תפארת שלמה
והשתא נחזור לפ' אתם נצבים. דכמו שנכתב שם וזכרתי וכו' שהוא אדרבא להוסיף התוכחה כן הכוונה הזה של אתם נצבים כו'. דהנה המעכבי התשובה והרבות החטאים באנשים כך הוא בב' אופנים. קצת בני אדם הטענה שלהם הוא אם ידעו שחטאו עבירות חמורות ר"ל הם מתיאשים שאין להם תקומה עוד ואין לו חלק בעוה"ב עכ"פ העוה"ז הוא שלנו וכן מצינו באחר שעשה כן כמבו' בש"ם. וכן מבואר בפסוק ישעי' כ"ב והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכל ושתה בשר ויין אכול ושתה כי מחר נמות. ופי' רש"י מחר נמות לעוה"ב הנביאי' אומרי' לנו מאת הקב"ה שלאיהי'לנו חלק לעוה"ב נעשה לנו הנאה בעוה"ז. ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר לכם העון הזה עד תמותון פירש"י עד תמותון מותא תנינא לעוה"ב ע"כ. ובזה הוא מדה כנגד מדה שהם אמרו שא"א להם להיות להשיג עוה"ב ע"כ לא יהי' להם. וגם יש שאינם אומרים כן רק מתיאשים מהם מן התשובה באמרם שא"א להם לעשות תשובה על כמה עבירות שעשיתי ואפי' אהי' בתענית ובצדקה כל ימי חיי אי אפשר לתקן מה שקלקלתי ובפרט אם הוליד ממזר ח"ו או שיש בידו גזילות רבים ואין לו להחזיר וכה"ג טובא. וזה מבואר ביחזקאל ל"ג ואתה בן אדם אמור אל בית ישראל כן אמרתם לאמור כי פשעינו אתנו ובם אנחנו נמקים ואיך נחי' אמור להם חי אני נאום ה' צבאות אם אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחי' וכו'. כת הג' אומרים היינו פשוטי עם שא"א לעשות כל התרי"ג מצות ודקדוקי המצות וגם להיות לו מדה צדק ואיפה צדק וליטול ידים לאכילה ובלתי לדבר עזות עם נשים ולהסתכל בהם ובנכריות ולהיות הולך בטל כל היום ואין לדקדק במצות ציצית ותפילין וכששואלים להם אומרים שהוא אינו חסיד. וכבר האריך השל"ה בזה. וכמה בנ"א חושבים בדעתם שאם לא גנב או בא על אשת איש לא חטא כי הורגלו בדקדוקי מצות מקטנם ועד גדולם ונעשה להם כהיתר ואינם נותרם על לבם לשוב ולקיים מצות הכנסת אורחים וכה"ג טובא וגם אומרים שאי אפשר להיות נזהר בכל הדברים גם מחמת עול הפרנסה וע"ז נאמר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי. כת הד' אומרים ונעשים ענווים שאומרים כי אין הקב"ה מסתכל עליהם כלל מחמת שאינם לומדים ואפי' הם עושים מצוה אינו נחשב בעיניהם כלום באמרם שאין הקב"ה מקבל תפלתם ותורה ומצות ונחת רוח רק מהגדולים ומן הצדיקי הדור היודעים בסודות התורה וכוונת האר"י ז"ל אבל מסתם בני אדם אין הקב"ה משגיח עליהם ואינו מקבל תפלתם ואיננו שומע בקולם מחמת שאינם יודעים כוונת המצוה רק עושים מצות אנשים מלומדה. כת הה' יודעים כל זאת אך מחמת שרואים שאי אפשר לנצח היצה"ר בכל עניניהם לכך פורקים העול מעל צוואריהם לגמרי וכן כתב באוה"ח פ' בלק ע"ש שכמה בנ"א היו אומרים לו שבאם היו יודעים שימותו מיד היו חוזרים בתשובה מחמת שיודעים שא"א לנצח את היצה"ר א"כ אף מה שבידם לעשות לכוף היצה"ר ג"כ אינם עושים וזה בטל מתרי טעמי. הא' אם אחד צריך כל שבוע ב' ר"ט לפרנם ביתו האם לא ייגע להרוויח רק ד' זהו' בכל שבוע האם יניח להרוויח מה דאפשר כן ה"נ אפי' אם א"א לנצח היצה"ר בכל הדברים עכ"פ מה שיש בכחך לעשות עשה. ועוד דגוף הדבר הוא שקר שאין הקב"ה בא בטרוניא על בריותיו שאם לא הי' באפשר לנצח היצה"ר לא הי' מנסהו והרי מצינו שהקב"ה לא הי' רוצה לנסותאת דוד המלך ע"ה רק שהוא בעצמו התפלל ע"ז בחנני ונסני. ויש כת שטוענים שכיון שהם לא היו במעמד הר סיני וזה שלשה אלפים שנה וכי עד עכשיו יהי' הברית קיים שאותם שעמדו על הר סיני הם קבלו עליהם אבל עכשיו שהוא אלף דור מאז. גם אומרים בטענותם שיודעים שהם משורש הרע שאבי אביהם היו רשעיסח"ו. ויש כת השישית והוא גרוע מכולם שעיקר בזיון המצות והתורה והת"ח הוא אצלו מחמת שרואים שכל הרשעים עוזבי השם הם שלווים ושקטים ובריא אולם ואין הקב"ה משגיח עליהם כלל וגם מבני ישראל היותר רשעים ופושעים המה גבורים ועשירים. והבני תורה הם מדוכאים בעניות ויסורים ובזיונות. וכקושית הראשונים צדיק ורע לו ורשע וטוב לו ע"כ הוא כופר בהשגחה ובשכר ועונש האמור בכל התורה וגם ברור הוא בעיניהם שהם אם יהיו בע"ת יהיו ג"כ עניים ומדוכאים ביסורים כדרך רוב בני תורה. וכדרך שמצינו באחר שראה בלישנא דר' חוצפית המתורגמן בפי חזיר ועליו אמר האר"י ז"ל איש לשון בל יכון כו' ומה גם שרואים בעיניהם שיותר מה שעושין עבירות ורשעות ביותר הם מצליחין וכדרך שאמר אחאב לאליהו. ובזה אמרתי לפרש גם כל חלי וכל מכה וכו' שאמרו חכז"ל זה מיתת הצדיקים ולכאורה מה אכפת להו לרשעים מיתת הצדיקים. אך אמרו רז"ל מיתה זה עוני כי מתו כל האנשים כו' שירדו מנכסיהם. שמזה יבואו לכפור בשכר ועונש ועי"ז יהי' עונשו כפול ומכופל. ודו"ק ובאלה הכתות נתפסו כמעט רובא דעלמא פעם בטענה זו ומחליף היצה"ר טענותיו עשרת מונים וטוען וחוזר וטוען כידוע דרכו:
תולדות יעקב יוסף
ואני אומר שהוא ג"כ מנצוצי נשמתו שירדו ברפ"ח נצוצין להעלותן וכל מאכלי האדם או מלבושיו או דירת הבית ומשא ומתן שלו הכל הוא להעלות הנצוצין של עצמו ולפעמי' מפסיד בסחורה ועדיין לא תיקן ולפעמים בריוח שיש לו הנאה ותענוג בזה מעלה הנצוצין כנודע זה בכתבי הארי' זלה"ה יעו"ש.
תולדות יעקב יוסף
והנה אם יש לתרץ התמי' איך רוב שפע יהי' סבה לשנאת חנם היפך הסברא וכמ"ש השם גבולך שלום ע"י כי חלב חטים ישביעך. ואם נפשך לתרץ זה ולומר הא אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.