חסידות על ישעיהו כב:כג

בתיקוני זוה"ק ברוך שכמל"ו שחרית וערבית, הענין שמתפללין על התגלות אלקות שמלכותו תהי' ברוכה באתגליא, שחרית לשון ביקור, שכשמאיר לאדם יוכל לבקר ולבדוק א"ע, וערבית היא מלשון חושך, שאף שהוא באפילה וחושך שתהי' לו תשוקה עזה וחזקה עכ"פ, וזהו אמת ואמונה בערבית מלשון (ישעי' כ"ב כ"ג) ותקעתיו יתד במקום נאמן, והבן:

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב׳:כ״ב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם וְכוּ'. וַיֵּבֶן – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן (ישעיהו כ״ב:כ״ג); שֶׁהוּא בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן עַל זֶה הַפָּסוּק: וֶאֱמַנִּינֵהּ אֲמַרְכֶּל מְהֵימָן מְשַׁמֵּשׁ בַּאֲתַר קַיָּם; הַיְנוּ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה הַנַּ"ל, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ קִיּוּם כַּנַּ"ל.

ויש לומר שזהו ענין השש תקיעות שבכל ע"ש מקבילין לששת ימי המעשה, כי תקיעה יש בה שני ענינים כמ"ש ישעי' כ"ב כ"ג ותקעתיו יתד במקום נאמן, וכלשון הש"ס שבת (קל"ח:) גזרה שמא יתקע בחוזק, ויש בה נמי כמ"ש בתקה"ז מלשון והוקע אותם שהוא ענין דיחוי הסט"א, וכענין שופר דנהיגי בי' קדמאי בשעת הוצאת המת כבזוה"ק ויקהל, ושני ענינים אלו נצרכין קודם הכנסת שבת, דיחוי הסט"א, וחיזוק וקישור כל המצות ומעש"ט של כל ימות השבוע, והוא דמיון הרכבת קני המנורה, ויש לפרש שזהו שאנו אומרים בזמירות צרורא דלעילא דבי חיי כולא וגו':