עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי׃
ישמח משה
עוד יתבאר שובה ישראל עד ה' אלקיך כו' (הושע יד ב) אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד). אין לו שייכות כלל לכאן. ויתבאר על פי גמרא הק' דחגיגה (דף ה':) על פסוק (ירמיה יג יז) במסתרים תבכה נפשי, דמחלק בין בתי גואי לבתי בראי. וידוע דאיתא במדרש איכה (פתיחתא) אך אמרתי שעו ממני אמרר בבכי (ישעיה כב ד), שאמר הקב"ה אכנס למקום שאין אתם רשאין לילך והיינו בתי גואי, כי ה' שמה מכון כבודו לבד, ועל פי מ"ש הגאון ביערת דבש חלק א דרוש א', שהוצרך הבעל תשובה לחתירה שלא כדרך בתי בראי. ועל פי זה יובן שובה ישראל עד ה' אלקיך, היינו שתבא לבתי גואי, כי כשלת בעוניך ולשמחה מה זה עושה. ועל זה אמר אחר כך קחו עמכם דברים כו', ושמא תאמר איננו נשמע מפני העצבות, על זה אמר אשר בך ירוחם יתום, כמ"ש בתורתיך (שמות כב כא-כב) כל אלמנה ויתום לא תענון כו', (שמות כב כב) והיה אם צעוק יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני, ובודאי אינו צועק מתוך שמחה.