חסידות על ישעיהו לב:כ

וכן ישעיה אמר (ישעיה לב כ) אשריכם זורעי וכו', כענין הזריעה שזורע גרעין לגדל כמה אלפים, כן הוא על ידי אות אחד מוציא כמה הלכות מרווחות, ועל ידי זה יבואו המשיחין בן יוסף ובן דוד, כי על ידי העסק בכח והשתדלות, יופסק זוהמת הנחש ויתבערו הקוצים מן כרם י"י צבאות:

[עוד] נגד אבותם עשה פלא כו'. דהנה פרשנו על ושמתי פדות בין עמי ובין עמך כו'. לכאורה כל הפסוק מיותר כי כבר כתיב קודם והפלתי ביום ההוא את ארץ גושן כו'. ופרשנו כי כתיב נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך לשון נתתי לשון עבר ובמקום אחר כתיב ואתן אדם תחתיך ודאי פשוט י"ל הרי כאלו נתתי כבר. ונראה יותר כי ידוע אמת יש לו רגלים ע"כ מה שנזדמן ונעשה נס בהזכיר אותו בא עוד נס וע"כ לא רצו לדון את ישראל במה שניסה א' מאבותינו וניצלו כיון שנעשה נס נקל לבוא עוד נס מעין זה לנו גם אם אין כדאי כי אמת יש לו רגלים להלוך ולבא. משא"כ שקר אין לו רגלים אדרבה לא תקום פעמים צרה כי כיון שפעל הסט"א מעשיהו נפל ונתבטל בצער שסבלו ממנה. וזה ושמתי פדות כי איתא שבאו אותיות לברא בהם את העולם באות פ"א לא רצה ית' לברא את המילם אף שמרומז על פדות והוא טוב ורצונו ית' להטיב [על] שפדיון פירושי [שהוא] נותן אחר תחתיו או ממון ע"כ [לא רצה] וברא בבי"ת שפירושו ברכה להשפיע ולברך כמו שרצונו ית' להטיב ולהשפיע. והנה פרשנו על הללו את ה' כל גוים כו' כי הנה ה' ית' חפץ חסד הוא וכשגוזר ורוצה לבטל ובשביל אמתו נותן גוים תחת ישראל כי הכל מעשי ידי ודאי נראה שעי"ז יהיו לאותן גוים שום שכר שעל ידם ניצלו ישראל וזה הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם שמקיים הגזירה ע"י גוי שנותן פדיון: וכן פרשנו על ויפרקנו מצרינו פי' מצרינו בא שפורק אותנו שנותן צרינו פדיון תחתינו: וכן פרשנו על לקונה עבדיו בדין כי נותן פדיון וכפרה גוי תחת בר ישראל ואם רוצה הב"ד לקטרג הלא אינו שוה לו כי הוא גוי וחוטא משא"כ ישראל טוב ממנו עונה לו ית' א"כ למה אתה מקטרג עליו יותר מעל גוי וזה לקונה עבדיו בדין. וזו ושמתי פדות כי ודאי היו בין ישראל שאינם כדאי כ"א שמצרים אשר לא היו כ"כ חוטאים היו פדות וזה ושמתי פדות בזה תראה הפרש בין עמי ובין עמך כי תדע מי' העיקר ומי היא הטפל הנעשה פדיון וכפרה בעד העיקר והנה במצרים לא הצרכנו לפלא זה כי היו נסים נפלאים כ"א למחר יהי' האות הזה כי יש מחר לאחר זמן כי ע"י מה שנעשה במצרים נפתח השער לכיוצא בזה אח"כ וזה נתתי כפרך מצרים פי' הלא כבר נתתי ונפתח השער [ע"כ] גם עתה כוש וסבא תחתיך כו' וזה נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים פי' בארץ הידוע ארץ חפץ וכן עם שבשבילם נברא הארץ שעתיד לנחול את הארץ כפי' רש"י על עם הארץ ירגמוהו כו'. וזה בארץ מצרים לשון מצר אותו צער שדה צוען לשון אהל בל יצען (ישעי' ל"ב כ') נעתק הדין לשדה מרומז בסט"א כדאיתא בזוהר על יודע ציד איש שדה:

וְאִדְחוּהוּ מַיָא – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וּכְתִיב (ישעיהו ל״ב:כ׳): אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם.