וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל ענוים [עֲנִיִּים֙] בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃
ספר המדות
ט. כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמִתְיָרֵא, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל יְדֵי הָרְאִיָּה, שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יאמַר הַפָּסוּק "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה" וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת.
אגרא דכלה
כי תבא בכר"ם רעי"ך (דברים כג כה). רמז היינו התבוננת שיעור קומה סודות התורה בחכמת הקבלה, שהוא כרם י"י צבאות. רעי"ך הוא הש"י, רעי"ך וריע אביך (משלי כז י). גם כר"ם גימטריא י' הויו"ת שיעור קומה, ואכלת ענבים הוא סוד סודות התורה העמוקים ונסתרים, כמו שבענבי"ם נסתר היי"ן שהוא בגימטריא סוד. כנפש"ך שבע"ך, ר"ל תשבע מסודות כפי שורש נשמתך שקבלת מרבותיך, שלא מכל רב אדם זוכה ללמוד אלא אם שורש נשמתו הוא ענף ממנו. ואל כלי"ך לא תת"ן, כלי"ך מלשון וכיל"י כלי"ו (ישעיה לב ז) דפירושו מחשבה, ר"ל שלא תסמוך על סברת מחשבתך בדברים האלו, רק כל תורתך תעשה על יסוד מוסד מדברי רבותיך אשר הם שורש נפשך, נ"ל. וירמוז עוד כי תבא בכר"ם רעיך (דברים כג כה) כרם מלשון דחקות הגלות, מלשון כורמין על הבגדים, וכן נקראים כל האומות כרמים, כמד"א (שיר השירים א ו) שמוני נוטרה את הכרמים, ורמז הכוונה כי תבא בכר"ם רעי"ך בדחקות הגלות של רעיך הוא עשו, ואכלת ענבי"ם ענבי רוש, כנפש"ך שבע"ך כרצונך תשבע, ר"ל תקבל יסורין באהבה כאילו הוא דבר רצונך, ואל כלי"ך לא תתן, ר"ל לא תתן אל מחשבתך להתלונן ולהרהר על אריכות הגלות: וירצה עוד על פי האמור כנפש"ך שבע"ך. שב"ע בגימטריא ב"ן יש"י, שאז נשבע מזיו השכינה. וזהו כנפש"ך שבע"ך, כאשר תתקן את נפש דוד היא שכינת עוזינו, כמו כן יהיה ביאת השב"ע הוא ב"ן יש"י, ואל כלי"ך כנ"ל:
ספר המדות
יג. כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמִתְיָרֵא, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל־יְדֵי רְאִיָּה, שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יאמַר הַפָּסוּק: "הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת.