חסידות על משלי כד:ג

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, אֲזַי מַתְחִיל לִנְבֹּעַ מַעְיָן, בִּבְחִינַת (יואל ד): וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.

הקדמה ב', כבר ידעת היחוד והזיווג, נמשך מהמוח סוד החכמה, והוא סוד בחכמ"ה יבנה בי"ת (משלי כד ג), ובחכמה יסד ארץ (משלי ג יט) והבן, ובהתמשך המוחין דגדלות להמשפיע, אזי מקבל המקבל והבן בפנימיות הדבר:

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך. כתיב (משלי כד) בחכמה יבנה בית. וזהו כי תבנה בית חדש כשמתחדש כח החכמה בבחי' מוחין חדשים להצדיקים כפי ערכם ולאנשים פשוטי' כפי ערכם. מצוה לנו התורה הקדושה ועשית מעקה לגגיך, מעקה היא שמורה להגג. כן צריך להקדים יראת ה' להחכמה והמוחין. בכדי שיהיה לו לשמורה שלא יפול ממדריגת החכמה והמוחין הנ"ל כמשה"כ כי יפול הנופל ממנו. וכשיעשה מעקה היינו כשיקדים היראה להחכמה והמוחין הנ"ל אזי יהיה שמורה לכח החכמה והמוחין? הנ"ל שיתוסף במדריגה אחר מדריגה לטוב. כי צריך כל אחד בכל יום ויום להתחזק באמונה ולהמשיך ע"ע בחי' חכמה ומוחין חדשים. כי אדם נקרא ע"ש אדמה לעליון וכמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכתיב (תהלים קד) כולם בחכמה עשית. נמצא שמחדש הקב"ה בכל יום ויום כח החכמה לחיות העולמות: כן צריך כל אחד לחדש כח החכמה בבחי' מוחין חדשים לעבודת השי"ת בהתקרבות והתדבקות לאור א"ס באמת. ועל זה נאמר ועשית מעקה להקדים היראה: