הִֽתְקוֹשְׁשׁ֖וּ וָק֑וֹשּׁוּ הַגּ֖וֹי לֹ֥א נִכְסָֽף׃
ערבי נחל
אכן אף בשופר שיש עמו תשובה שמועיל בודאי ומכל שכן כששבים בכל י' ימי תשובה שמועיל אף ליחיד, מ"מ חלילה לסמוך על זה לבד ולעזוב כל המשא על ימים אלו לבד, אלא קודם בוא יום הדין צריכים להקדים רפואת התשובה, ופירשתי פסוק (צפניה ב, א) התקוששו (פי' התלקטו והאספו) וקשו פי' תכשיטי עצמך במצות ומעשים טובים הגוי לא נכסף אינם חומדים לתורה ומעשים טובים בטרם לדת חוק (פי' בטרם בוא הגזרה, וכמ"ש רז"ל סנהדרין מ"ד:) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שנאמר היערוך שועך לא בצר כמוץ עבר יום (הגזירה יהיה שיעבורו ח"ו כמוץ העובר לפני רוח) בטרם לא יבוא עליכם יום אף ה' בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה' ע"כ. ויש לדקדק בטרם בטרם ב' פעמים מלבד שאר הדקדוקים. וביארתי בדרך מוסר דקאי על חודש אלול.
אגרא דכלה
ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון (דברים א יח). לא פורש מהו עוד הציוו. והנראה דהנה אמר (דברים א יז) והדבר אשר יקשה מכ"ם ולא אמר לכ"ם. והוא על פי דברי חז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) בפסוק (דברים לב מז) כי לא דבר ריק הוא מכ"ם, שדרשו ואם ריק הוא מכ"ם הוא, שדרשו מתיבת מכ"ם שאתם הגורמים, כן יאמר בכאן באם יקשה עליכם איזה דבר, מכ"ם הוא מידכם היתה זאת, כי התורה מאורשה לכל ישראל, וכאשר כסיאת אנפהא מאיזה איש, על כרחך הוא עבור איזה חטא ועון ושמץ דבר אשר נמצא בו, על כן הסגולה לזה מפי חכמי האמת על כל דבר שאינו מבינו בתורה, ישוב בתשובה ויבכה בדמעות יעויין בדבריהם הלא בספרתם. והנה כבר כתבנו כמה פעמים בשם צדיקי דורותינו מקובל מפה אל פה, שכל מה שאדם רואה ושומע מראין לו דוגמתו, כגון אם רואה אדם עובר עבירה ח"ו, על כרחך יש בו גם כן דוגמת אותו העבירה, וזה הוכיח תוכיח את עמיתך (ויקרא יט יז), שגם אתה תוכיח את עצמך עם עמיתך, כי לולא שזה בך לא הראוך מן השמים כל אלה. והנה בבוא לפני הדיין איזה דין עסק גזל וחמס, ורואה שאינו מבין הפסק הלכה, על כרחך שמץ דבר נמצא בו כנ"ל, ובודאי ביותר יש לו לחוש שיש בו מדוגמת אותו הענין שהראוהו כעת, דהיינו עסק גזל וחמס וכיוצא שטוענין הבעלי דינים, על כן יפשפש במעשיו אם יש בו איזה עבירה, שיהיו בדוגמת אותו הדבר שהבעלי דינים נשפטין עליו, ויהיה בכלל התקוששו וקושו (צפניה ב א) שדרשו רז"ל (ב"מ ק"ז ע"ב), ואז כשישוב בתשובה לפני הש"י יאירו עיניו להוציא הדין לאמתו. וזהו ואצוה אתכם בעת ההו"א, ר"ל כשיגיע העת כזאת שלא תבינו איזה משפט (וקאי אדלעיל מיניה), את כל הדברים עם כל הדברים שדברו לפניך הבעלי דינים, אשר תעשו"ן, על דוגמת עבירה כזאת תעשון אש"ר, היינו תשובה הנקראת אש"ר מבינה המאשרינו ונותנת מוחין להבין, נ"ל. ולפי זה יצדק ואצוה אתכ"ם לכלול גם הבעלי דינים, שגם הבעלי דינים והעדים בראותם איזה גזל וחמס מצד שכנגדו, יעשו גם הם תשובה, שלא לחנם אירע זה לנגד עיניו, רק שגם בידו יש איזה שמץ דבר מזה, ויעוררוהו מן השמים לתשובה: