חסידות על שופטים א:יא

אך הענין הוא עם מ"ש במ"א מה ששמעתי לבאר פסוקי ויבוא אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר (שופטים א, יא) ודרז"ל תמורה ט"ז. אלו ש' הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה רבינו ע"ה והחזירן עתניאל בן קנז מפלפולו. הענין, כי מה שכבשו ישראל בקל כל ארץ ישראל, עבור שהתורה דפוס העולם, וכל מדינה חיותה ממסכת א' וכדומה, ובהיות התורה מסורה אז לישראל ממילא היו כובשין. ולז"א ושם דביר, ר"ל החיות שלה 'לפנים', ר"ל פנימית שלה היה קרית ספר אלו ש' הלכות כו', לכן לא היו יכולין לכבוש עד שהחזירן עתניאל תחלה, ואח"כ היו כובשין יעוי"ש.

והנה שמעתי מחכם אחד לבאר פסוקי יהושע (טו', טו) ושופטים (א', יא) שאמר כלב בבואו אל דביר ושם דביר לפנים קרית ספר ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה וילכדה עתניאל בן קנז כו'. וקשה, למה בכל מקום שהלכו לא היה כבד להם לכבוש ודביר היה כבד להם עד שהוצרך כלב לומר אשר יכה כו'. ותו, ושם דביר לפנים קרית ספר, מאי נפקא מינה איך שמה היה מתחלה. ותו, אשר יכה את קרית ספר, הוי ליה למימר אשר יכה אה דביר כי למה יזכור שמה הראשון בפשוטו נראה לומר כי כותב הספר כתב זאת ובימי כלב היה עדיין נקרא קרית ספר, ולכן הקדים כותב הספר ששם העיר היה מתחלה קרית ספר כדי שיובן מה שאמר כלב אשר יכה את קרית ספר, כך הוא הפשוט, וכהאי גוונא בשמואל (שמ"א ט', ט) לנביא היום יקרא לפנים הרואה, שהקדים זאת כותב הספר כדי שיובן מה שאמר איזה בית הרואה כן נ"ל והדרשה תידרש. ותו אשר יכה ולכדה כפל לשון, ורז"ל אמרו (תמורה ט"ז.) קרית ספר אלו שי"ן הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה והחזירן עתניאל מפלפולו, וזה תמוה יותר שבאו רז"ל להוציא קרא לגמרי מפשטיה.