וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמָר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃
אגרא דכלה
ויהי כ"ל האר"ץ שפה אחת ודברים אחדים (בראשית יא א). להבין הכפל לשון שפה "אחת ודברים "אחדים. על פי פשוטו י"ל שפה אחת לשון אחד, ועדיין אין אנו יודעין איזה לשון מלשונות, על זה אמר ודברים אחדים, שהלשון היה דברים אחדים, מאותו הלשון שהיה מיחידו של עולם שברא בו העולם והוא לשוננו הקדוש: או יאמר. דהנה גם בלשון אחד של אומה אחת ישנו דברים משונים בין אנשי מחוז אחד לשני, וראיה מלשוננו הקדוש כמה וכמה שינויים במבטא בין אנשי ספרד לאשכנז, וראיה מאנשי אפרים אצל שיבולת וסיבולת (שופטים יב ו). על כן אמר בכאן שהיה שפה אחת היינו לשון אחד, וגם היה דברים אחדים שלא היה שום שינוי במבטא, ולזה הצליחו כי גם השינוי במבטא גורם פירוד לבבות, מה שאין כן כשכולם מדברים בענין אחד גורם אהבה: ועל דרך האמת ירמוז "כל "הארץ. ר"ל שהוא היחוד כ"ל (מדת יסוד צדיק), עם האר"ץ (מדת "מלכות "שמים), והם רצו להפריד היחוד על ידי התגברות החיצונים ח"ו, שפ"ה בגימטריא שכינ"ה, שהיה שכינה בתחתונים, והם רצו לסלק השראת השכינה מהתחתונים ולהגביר החיצונים: