חסידות על תהילים עה:יא

ובזה יובן שפתח בפ' פרה אדומה בפסוק מי יתן טהור מטמא לא אחד בתמי' ר"ל מאחר שהכל אחדות א' א"כ ראוי שיתן מטמא טהור שימצא זכות גם לטמא לומר שהוא טהור ומכח זה יהיה הוא עצמו טהור וז"ש הלואי מי יתן טהור מטמא לא אחד בתמי' וזהו כוונת הרמב"ם כי פרה אדומה שהוא אדום בחטא אלו בני אדם מטמאין לאדם טהור לחייב את הצדיק ומטהרין לאדם טמא לזכות הרשע כמותו כי יצה"ר שופטן.

והעולה משם שראוי לקבוע עיקר דירתו עם האשה הצנועה שהיא התורה ועם האשה הסוחרת ישתמש רק כדי חיותו במדת הסתפקות וכך היא דרכה של תורה וכו' הרי סוג א' סוג ב' העושה בהיפך שקובע דירתו עם האשה היפ"ת והסוחרת עם האשה הצנועה ארעי וכמו שבארתי במ"א כי ימכר לך אחיך העברי וגו' יעו"ש סוג ג' שלא שם לבו לאחת מן ב' נשים הנ"ל רק בזוללי בשר וסובאי יין ופועל ה' לא יביט וגם בדרך ארץ אינו וכמ"ש והי' כנור ונבל וכו' וזהו ענין ג' ספרים וכו' שנותנין לכל א' ברירה באיזה ספר רוצה שיהי' נכתב אם מתפלל בר"ה שיהי' זוכה להיות מסוג א' והוא נק' חיים באמת שיזכה לחיים והוא הטוב כמ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב לכך נכתב לחיים ואם מתפלל שיהי' מסוג ג' נק' מיתה כמ"ש ואת המות ואת הרע שרוצה שיוכל לנצח חבירו וכיוצ' בזה בינוני שמתפלל בסוג ב' והבן

ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק (בראשית מו א). כתיב (מיכה ז' ט"ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. נ"ל דהנה נאמר בשם האר"י זצוק"ל על פסוק (ישעיה (כד טז) כ"ד י"ו) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק. כי ידוע מהמדרש (ילקוט פרשת לך רמז ס"ד) דעל ידי אותיות מנצפ"ך היו כל הגאולות, גאולת מצרים על ידי הפ"א פקוד פקדתי (שמות ג טז), גאולת בבל ומדי ויון היה על ידי כמ"נ כמבואר במדרש, וגאולה העתידה במהרה בימינו על ידי הצד"י צמח אצמיח (זכריה ו יב), ובכל גאולה שוררו. והיינו מכנף, ר"ל מד' אותיות אלו זמירות שמענו, שהיה כבר אלו הגאולות, אבל צבי, ר"ל רצונינו הוא, כי צבי לשון רצון הוא כמו צבי ורגיג וחמיד, לצדיק, שנזכה להגאולה שעל ידי הצדי"ק במהרה בימינו אמן כן יהי רצון, עד כאן דברי פה קדוש האר"י זצוק"ל. ואם כן אינו כמו צאתם ממצרים שאז בפ"א ועתה בצד"י, אך מבואר בפרשה דילן בספר פני דוד ובספר ראש דוד בפרשת שלח על הפסוק ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק, ובפרשת וישלח (בראשית לב י) אמר אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק, והקדים אברהם ליצחק, וכאן לא הזכיר אברהם כלל, ועיין במדרש (ב"ר צ"ד ה') שתמה על זה, וגם השי"ת אמר לו כאן רק אנכי אלקי אביך (בראשית מו ג). ותירץ הפני דוד על פי המדרש שאמר הקב"ה להאבות יתן אחד מכם אות אחת משמו, ואני אדלג על הקץ בגלות מצרים, והשיב אברהם אם אחזיר הה"א לא אהיה אב המון גוים (בראשית יז ד), ויעקב אמר אם אתן היו"ד ישאר עקב, ואמר יצחק אני אתן השי"ן, כי עיקר השם שלו הוא ישחק על שם השחוק, ועיין ברש"י פרשת וירא בפסוק (בראשית כא ו) כל השומע יצחק לי (ד"ה יצחק), כי הרבה שחוק היה בעולם, ובדברי הימים (א' טז טז) כתיב ושבועתו ליצחק, ובתהלים (קה ט) כתיב לישחק, כי שחוק הוא יותר משמש לשון שמחה, והחליף יצחק השי"ן בצדי"ק כדי לדלג על הקץ, והצד"י הוא פחותה מהשי"ן שני מאות ועשר, והקטין שמו שלא יהיה הגלות רק כפי מה שהקטין שמו, והוא מנין רד"ו, ודילג כמנין ק"ץ מארבע מאות, עד כאן דברי המדרש. אם כן לפי זה היה יצחק גורם שידלג על הק"ץ, אבל בלא זה השיעבוד ד' מאות שנה, ולכך יעקב שהרגיש ברוח הקודש שירידתו למצרים הוא הגלות ושיעבוד, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר ע"ו א') שאמר לו השי"ת אל תירא מרדה מצרימה, אין אומרין אל תירא אלא למי שמתיירא, לכך הקדים קודם ירידתו למצרים לעורר זכות יצחק כדי לדלג על הקץ, ולכך זבח לאלקי אביו יצחק, והשי"ת הסכים על ידו ואמר לו אנכי אלקי אביך, עד כאן דבריו ובתוספת נופך קצת. ואם כן לפי זה גם בגאולת מצרים היה על ידי הצד"י שלקח יצחק בעד השי"ן, אבל דבר זה היה באתכסיא שזה לא היה נגלה להמון, רק על ידי הפ"א היה הגאולה באתגליא פקד פקדתי, ולעתיד לבא תהיה הגאולה על ידי הצד"י באתגליא צמח אצמיח, וזה פירוש הפסוק (מיכה ז' ט"ו) הגאולה תהיה כימי צאתך ממצרים, רק ההפרש הוא כי אז בגאולה העתידה אראנו נפלאות, ר"ל מה שהיה נפלא ומכוסה בגאולה מצרים אראנו באתגליא. ועל פי זה יתפרש (תהלים ע"ה י"א) וכל קרני רשעים אגדע, ששוב לא יהיה שום רע בעולם ורוח הטומאה יעביר מן הארץ, ולא יהיה עוד יצר הרע בעולם כמבואר במדרש פרשת מקץ (ב"ר פ"ט א') על הפסוק (איוב כח ג) אבן נגף וכו', אז תרוממנה שיתרומם לעין כל קרנות, ר"ל ההארה כמו כי קרן אור פניו (שמות לד כט), דהיינו שיתרומם ההארה של אותו צד"י, במהרה בימינו אמן.